
ראיון אצטדיון בקריית גת עם משה סבג, המנהל הספורטיבי שהפך קבוצת ילדות אנונימית לשליטה בכדורגל הנשים הישראלי.
הפרק מוקלט באצטדיון של קריית גת אחרי שהקבוצה זכתה בדאבל, וברואיין הוא משה סבג, שחקן עבר של מכבי קריית גת שהפך למנהל הספורטיבי של קבוצת הנשים. סבג מספר כיצד הכל התחיל מפרויקט של מרכז פרס לשלום, שבו הוא ושותפו אילן קנפו אספו כעשר-שתים-עשרה בנות מבתי ספר בקריית גת והקימו קבוצה משותפת עם תאום פלסטיני מיריחו ומבית צפפה. הוא מתאר את הדרך מליגת ילדות, דרך עליות ליגה והבאת מאמן מפתח (ירון גפני, 2014), ועד חמש אליפויות ברצף ודאבלים. בהמשך נחשפים סודות הכסף שמאחורי בניית האימפריה, כולל סיפור הגיוס של דניאל שולמן בחוזה גדול. מתאים למאזינים שאוהבים סיפורי בנייה של מועדון ספורט מאחורי הקלעים ולמתעניינים בכדורגל נשים בישראל.
תובנות מרכזיות
- כדורגל הנשים בקריית גת נולד לא מתוכנית מקצועית אלא מפרויקט שלום של מרכז פרס, שבו כל קבוצת בנות ישראלית נדרשה לתאום פלסטיני ולמפגשי היכרות פעם בחודש.
- סבג ואילן קנפו הסתובבו בעצמם בבתי הספר ושכנעו בנות לבוא לשחק, ובנו את הקבוצה כמעט ללא תקציב, כולל הסעת השחקניות במכוניות הפרטיות שלהם ואימון לסירוגין.
- פריצת הדרך בגיוס שחקניות הגיעה מהשחקנית הראשונה שהסכימה לבוא לקריית גת, היה כהן, שפתחה את הדלת לשאר השחקניות דרך המלצה מפה לאוזן.
- סבג שינה את כללי המשחק הכלכליים בליגה כשהביא את דניאל שולמן בחוזה של כ-140 אלף שקל בעונה ראשונה, צעד שהציב רף שכר חדש שמתחרים התקשו לעמוד בו.
- סיפור שולמן ממחיש את האתגר בשמירת כוכבות בעיר פריפריאלית: היא לא הסכימה לגור בקריית גת, דרשה דירה בדיזנגוף, ואביה השלים לה הוצאות מחוץ לשכר.
אתה שחקן כדורגל של קריית גת, איך אתה מוצא את עצמך כמה שנים לאחר מכן מנהל קבוצת נשים, איך זה קורה?