למה גישור הוא החלופה הטובה ביותר למערכת המשפטית

נשיאת בית הדין הארצי לעבודה לשעבר נילי ארד מסבירה למה גישור, ולא בית משפט, הוא הדרך הנכונה לפתור סכסוכים בעם שהוא מטבעו 'עם מדיין'.

הפרק מארח את נילי ארד, נשיאת בית הדין הארצי לעבודה לשעבר, מנכ"לית משרד המשפטים והמשנה לפרקליטת המדינה לשעבר, וכיום יושבת ראש עמותת שב"י (שקיפות בינלאומית ישראל) ומגשרת בסכסוכי עבודה. ארד טוענת שהליך הגישור, כשנעשה מקצועית, מאפשר לפרק סיטואציות מורכבות ולהביא לסופיות שבית המשפט אינו מספק. היא מתעקשת על שפה מדויקת ('סכסוך' ולא 'ריב'), מסבירה שמערכת בתי הדין לעבודה כבר מפנה צדדים לגישור באופן אינטגרלי, ומנתחת מדוע ישראלים בכל זאת ממהרים לתבוע. הפרק מתאים לעורכי דין, מגשרים וכל מי שמתעניין בפתרון סכסוכים מתוך דיאלוג, רגש והכרה הדדית.

תובנות מרכזיות

• השפה מעצבת את התהליך: לקרוא למצב 'סכסוך' במקום 'ריב' נותן מסגרת אחרת ובוגרת יותר למערכת היחסים בין הצדדים.
• המגשר אינו שופט ואינו נותן פתרון - תפקידו להביא את הצדדים להידברות, ועצם ההסכמה לבוא יחד למקום אחד היא כבר חצי מהפתרון.
• ישראל היא 'עם מדיין' עם מספר ההתדיינויות המשפטיות הגבוה בעולם, בניגוד למשל ליפן שבה פנייה לבית משפט נחשבת בושה.
• מאחורי כל תביעה בבית הדין לעבודה עומד רגש - עלבון, ציפיות שהופרו ורצון נקמה - ובית המשפט שדן רק לפי ראיות אינו מאפשר לאדם להישמע ולהיראות.
• תביעות הטרדה מינית במערכת יחסי עבודה מתאימות לעיתים דווקא לגישור, משום שמה שהאישה מבקשת קודם כל הוא הכרה וסליחה - לפני הכסף.