האזן לפרק
/ הפרק במספרים
| פורסם | 9 במרץ 2021 |
|---|---|
| אורך | 6 דק׳ |
| הנושא המרכזי | זיכרונות ילדות במלחמת העצמאות בירושלים |
| אורחים | סבתא שלום |
| קטגוריה | יהדות ודת |
ניתוח מעמיק · AI מתמלולנוצר אוטומטית מתמלול Whisper
על מה הפרק עם סבתא שלום?
רותם מראיין את סבתו על ילדותה בירושלים ועל זיכרונות המצור והקיצוב במלחמת העצמאות.
הסבתא מספרת שהוריה הגיעו מדנציג ב-1934 והיא גדלה ברחוב עזה בירושלים עד גיל שש, דיברה עברית ולאחר מכן גרמנית. היא אינה זוכרת את קום המדינה, אך זוכרת היטב את המלחמה - הפצצות, התורים למים והפחד מחוסר אוכל. הקיצוב במצור השאיר בה חותם של אגירה ודאגה שתמיד יהיה יותר מהדרוש. בילדותה היה לה מורה קשה בכיתה ז', ובבגרותה בחרה ללמוד פיזיותרפיה במקום רפואה.
/ תובנות מרכזיות
- ההורים הגיעו מדנציג ב-1934 בלי משפחה, והסבתא מצד האב הגיעה ב-1939 ונשלחה למחנה במאוריציוס על ידי הבריטים.
- המצור הותיר השפעה נפשית מתמשכת: 'אפשר להוציא את אמא מהמצור אבל אי אפשר להוציא את המצור מאמא' - נטייה לאגור ולדאוג שיהיה תמיד יותר מהנדרש.
- למרות הקיצוב והפחד מחוסר אוכל, המשפחה מעולם לא רעבה ממש, וחתיכת גבינה צהובה או מעט בשר נחשבו לחגיגה.
- הסבתא הרגישה בטוחה בבית במהלך המלחמה ולא זכרה פחד אישי מפגיעה, אף שידעה שמסוכן לצאת החוצה.
- בתחילה תכננה ללמוד רפואה, אך לאחר מחשבה בחרה ללמוד פיזיותרפיה והייתה מרוצה מהבחירה.
/ השאלה הבולטת בפרק
כמה שפות למדת בתור שפות ביתיות?
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
/ שאלות נפוצות על הפרק
- על מה הפרק הזה?
- הסבתא מספרת שהוריה הגיעו מדנציג ב-1934 והיא גדלה ברחוב עזה בירושלים עד גיל שש, דיברה עברית ולאחר מכן גרמנית. היא אינה זוכרת את קום המדינה, אך זוכרת היטב את המלחמה - הפצצות, התורים למים והפחד מחוסר אוכל. הקיצוב במצור השאיר בה חותם של אגירה ודאגה שתמיד יהיה יותר מהדרוש. בילדותה היה לה מורה קשה בכיתה ז', ובבגרותה בחרה ללמוד פיזיותרפיה במקום רפואה.
- מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
- ההורים הגיעו מדנציג ב-1934 בלי משפחה, והסבתא מצד האב הגיעה ב-1939 ונשלחה למחנה במאוריציוס על ידי הבריטים. · המצור הותיר השפעה נפשית מתמשכת: 'אפשר להוציא את אמא מהמצור אבל אי אפשר להוציא את המצור מאמא' - נטייה לאגור ולדאוג שיהיה תמיד יותר מהנדרש. · למרות הקיצוב והפחד מחוסר אוכל, המשפחה מעולם לא רעבה ממש, וחתיכת גבינה צהובה או מעט בשר נחשבו לחגיגה. · הסבתא הרגישה בטוחה בבית במהלך המלחמה ולא זכרה פחד אישי מפגיעה, אף שידעה שמסוכן לצאת החוצה. · בתחילה תכננה ללמוד רפואה, אך לאחר מחשבה בחרה ללמוד פיזיותרפיה והייתה מרוצה מהבחירה.