פרק שלישי : אופנה נגישה
עודכן: מאת צוות פודקאסט·ישראל
/ הפרק במספרים
| פורסם | 13 בינואר 2021 |
|---|---|
| אורך | 38 דק׳ (ארוך ב-12% מהממוצע בתוכנית) |
| הנושא המרכזי | אופנה ומוגבלות |
| אורחים | נתנאל יהודה הלוי, עינב בסר |
| קטגוריה | תרבות וספרות |
על מה הפרק עם נתנאל יהודה הלוי?
הפרק השלישי של 'יזמות במעדורה מוגבלת' עוסק בקשר בין אופנה למוגבלות ובמיזמים ישראליים לביגוד נגיש ואופנתי.
המנחות מבחינות בין ביגוד פונקציונלי לבין אופנה כביטוי תרבותי, רגשי וזהותי, ודנות בקודי לבוש, אותנטיות ודימוי עצמי. הן סוקרות את עולם האופנה הנגישה לאנשים עם מוגבלות בעולם ובארץ, כולל מותגים גדולים כמו טארגט שמשלבים חזון של גיוון מתוך מדד ה-SDG ושיקולי רווח, לצד חברות נישה קטנות. בארץ המצב פחות מעודד והשוק כמעט לא מזהה את פלח האוכלוסייה הזה. הפרק מציג שני מיזמים ישראליים - 'פלטה' ו'מקיטה' - ומדגיש שנגישות אמיתית היא גם רגישות, מודעות וכבוד לאדם.
/ תובנות מרכזיות
- נגישות פורמלית לפי החוק אינה מספקת - נגישות אמיתית היא רגישות, מודעות וקבלת האחר, חלק שהחוק היבש מפספס
- אופנה נגישה אינה מיועדת רק ליושבי כיסא גלגלים אלא גם לבעלי מוגבלות מוטורית עדינה, עיוורים, אנשים עם אוטיזם וקומה נמוכה
- דווקא ההגדרה הצרה של פלח שוק נישה היא מהלך שיווקי חכם - הלקוח מרגיש שמדברים בדיוק את הצורך שלו ונבנה אמון במותג
- מותגים גדולים כמו טארגט נכנסו לאופנה נגישה משיקולי רווח כלכלי וחברתי (מדד SDG), והדבר אף הקפיץ את הכנסותיהם
- בישראל חברות האופנה כמעט אינן מזהות את פלח השוק של אנשים עם מוגבלות, בניגוד לשוק מפותח בחו"ל
האם נגישות היא רגישות? כלומר איך אדם מיישם את החוק בפן הפרקטי אך גם מתייחס בצורה רגישה ומכבדת
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
/ שאלות נפוצות על הפרק
- על מה הפרק הזה?
- המנחות מבחינות בין ביגוד פונקציונלי לבין אופנה כביטוי תרבותי, רגשי וזהותי, ודנות בקודי לבוש, אותנטיות ודימוי עצמי. הן סוקרות את עולם האופנה הנגישה לאנשים עם מוגבלות בעולם ובארץ, כולל מותגים גדולים כמו טארגט שמשלבים חזון של גיוון מתוך מדד ה-SDG ושיקולי רווח, לצד חברות נישה קטנות. בארץ המצב פחות מעודד והשוק כמעט לא מזהה את פלח האוכלוסייה הזה. הפרק מציג שני מיזמים ישראליים - 'פלטה' ו'מקיטה' - ומדגיש שנגישות אמיתית היא גם רגישות, מודעות וכבוד לאדם.
- מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
- נגישות פורמלית לפי החוק אינה מספקת - נגישות אמיתית היא רגישות, מודעות וקבלת האחר, חלק שהחוק היבש מפספס · אופנה נגישה אינה מיועדת רק ליושבי כיסא גלגלים אלא גם לבעלי מוגבלות מוטורית עדינה, עיוורים, אנשים עם אוטיזם וקומה נמוכה · דווקא ההגדרה הצרה של פלח שוק נישה היא מהלך שיווקי חכם - הלקוח מרגיש שמדברים בדיוק את הצורך שלו ונבנה אמון במותג · מותגים גדולים כמו טארגט נכנסו לאופנה נגישה משיקולי רווח כלכלי וחברתי (מדד SDG), והדבר אף הקפיץ את הכנסותיהם · בישראל חברות האופנה כמעט אינן מזהות את פלח השוק של אנשים עם מוגבלות, בניגוד לשוק מפותח בחו"ל
מתיאור הפרק
בחו"ל הוא כבר מגלגל מיליונים, אבל מסתבר שגם בארצנו הקטנטונת תחום האופנה הנגישה- אופנה לאנשים עם מוגבלות, צובר תאוצה. אבל רגע, אולי כדאי שנתחיל ונשאל מהי אופנה בכלל? ולמה אנשים עם מוגבלויות צריכים אופנה מיוחדת עבורם? ומה היא אופנה נגישה - אילו התאמות צריך לעשות ולמי? נצא למסע רגיש, נגיש ומלא סטייל, במהלכו נפגוש את נתנאל יהודה הלוי, המייסד של חברת פלט"ה- פעל לטובת האחר- ביגוד נוח לאנשים עם מוגבלות, ואת עינב בסר, המייסדת של מיקיטה. שניהם יספרו לנו איך לוקחים רעיון ותשוקה ויוצאים לדרך יזמית בשוק שנחשב יחסית נישתי, מה זה אומר בכלל שילוב והכלה בעולם האופנה, איך רכיסת רוכסן יכולה להפוך לא