תגידי, את יהודיה? | עו"ד אלה סקעת

כשהממסד הרבני מסרב לתת גט לאישה יהודייה רק כי לא 'בירר' מחדש את יהדותה — בית הדין עצמו הופך למסרב, ועתים נלחמת על כך בבג"ץ.

בפרק זה מארח חנן גרינוד את עו"ד אלה סקת, מנהלת המחלקה המשפטית בעמותת עתים, לשיחה על נקודות החיכוך בין מערכת המשפט לממסד הדתי בישראל. סקת מסבירה כיצד עולים מברית המועצות נאלצים לעבור 'בירורי יהדות' חשדניים ומשפילים — חיטוט בארכיונים, בדיקות גנטיות ובדיקות DNA — אף שלפי השולחן ערוך משפחה שנטמעה נחשבת ליהודית. במרכז הפרק מקרה אבסורדי של אישה שעלתה כילדה, נישאה כיהודייה ברבנות, ואחרי 15 שנות נישואין בית הדין סירב לסדר לה גט עד שתבורר יהדותה — מה שהפך אותה ל'מסורבת גט' על ידי מדינת ישראל עצמה, והצריך שני סבבים בבג"ץ. בחלקו השני עוסק הפרק במאבק המקוואות: עתירת עתים שאפשרה לנשים לטבול לבד ללא נוכחות כפויה של בלנית. הפרק חיוני למי שמתעניין בזכויות הפרט, מעמד הנשים והמתח בין דמוקרטיה להלכה בישראל.

תובנות מרכזיות

• לפי השולחן ערוך, משפחה שנטמעה בעם ישראל נחשבת יהודית והנשים נאמנות להעיד על עצמן — אך בתי הדין נטשו את החזקות ההלכתיות ועברו לפסאודו-מדע של בדיקות גנטיות, אף שאין באמת 'גן יהודי'.
• גט לחומרה ניתן בקלות גם בגירושין מגיור רפורמי או בספק גדול ביהדות — ולכן הסירוב לתת גט לאישה שכבר נישאה כיהודייה הוא היפוך מוחלט של סדר העדיפויות: בית הדין מקריב את חירותה על מזבח בירור היהדות.
• עולי ברית המועצות נקלעים לפרדוקס כפול: במדינות המוצא הם הסתירו או נמחקו מהם סימני יהדות בגלל אנטישמיות וכלכלה, ובמדינת היהודים הם פתאום נחשדים כ'לא מספיק יהודים'.
• בית הדין מטיל ספק לא רק באישה אלא גם בילדיה — וכך כל דור נוסף נושא ספק בגלל המדיניות הבדלנית והנוקשה.
• אחרי הניצחון המשפטי בבג"ץ המקוואות, סקר במאות מקוואות הראה כ-90% אכיפה — הוכחה שניצחון משפטי מצריך מעקב שיטתי כדי להפוך להפנמה בשטח.