טובות השתיים - נשים מדברות עירפודקאסט של הפודקאסטים (ההסכתים) של עיריית תל־אביב-יפו
הפודקאסטים (ההסכתים) של עיריית תל־אביב-יפו
5 פרקים
על התוכנית
לרגל שבוע 'במלוא הדרה' - שבוע האישה בתל אביב-יפו, ובמטרה לייצר תוכן מקורי, נשי ומקומי, 5 מנהלות בעיריית תל אביב-יפו מקיימות שיחות עם 5 נשים פורצות דרך תושבות העיר: טייסת בחיל האוויר, תלמידה ששינתה הרגלים בית ספריים, יזמת יפואית שעושה לילות כימים לקידום נשים, מנכ"לית עמותה להקמת בתי ספר מכילים, ותסריטאית וסטנדאפיסטית מובילה. כולן מעוררות השראה, נטועות עמוק בחיי העיר וחולקות עם המאזינים והמאזינות חוויות ותובנות. לצידן: מנהלות בכירות בעיריית תל־אביב - יפו שחרטה על דגלה קידום שוויון מגדרי, כארגון וכעיר. משתתפות: רונית פרבר מנהלת מנהל קהילה, תרבות וספורט, מראיינת את הטייסת ג'; אורלי ויסלברג-צור, עוזרת בכירה ראשית של ראש עיריית תל־אביב יפו, מראיינת את שיר ראובן, עיתונאית, סטנדאפיסטית ותסריטאית; שירלי רימון-ברכה, מנהלת מנהל החינוך מראיינת את אֶלבר ברכה, 17, תלמידת י"ב במגמת תקשורת בעירוני ט'; פטמה זבדה, מנהלת המרכז הערבי-יהודי ביפו, מראיינת את היזמת ספא יונס; אפרת מייקין-כנפו, ראש הרשות לחוסן ושוויון מגדרי מראיינת את עדי אלטשולר, יזמת חברתית, מנכ"לית עמותת "אינקלו"
האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם. הכפתור הראשון מוביל לפרק האחרון.
מה זה טובות השתיים - נשים מדברות עיר?
טובות השתיים - נשים מדברות עיר הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית תרבות וספרות מאת הפודקאסטים (ההסכתים) של עיריית תל־אביב-יפו. פודקאסט המציג שיחות מרתקות בין נשים על חוויות חייהן, אתגריהן והצלחותיהן בתל אביב-יפו ובישראל, דרך פריזמה אישית וקהילתית. בארכיון 5 פרקים, פרק חדש כמעט כל יום, אורך פרק ממוצע כ-30 דקות.
| קטגוריה | תרבות וספרות |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 5 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש כמעט כל יום |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-30 דקות |
| הפרק האחרון | 2 במרץ 2022 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 4 |
עודכן:
פודקאסט המציג שיחות מרתקות בין נשים על חוויות חייהן, אתגריהן והצלחותיהן בתל אביב-יפו ובישראל, דרך פריזמה אישית וקהילתית.
המנחה
המנחות הן נשים המאפשרות שיחות פתוחות וכנות על חוויות חיים, קהילה, קריירה ומשפחה. הן מגישות פרספקטיבה נשית, תוך התמקדות בסיפורים אישיים ואתגרים חברתיים המעסיקים נשים בחברה הישראלית.
הסגנון
סגנון התוכנית הוא שיח פתוח ואינטימי בין נשים. הקצב נינוח ומאפשר העמקה בחוויות אישיות, דילמות מקצועיות וחברתיות, ותובנות הנוגעות למגדר ולקהילה, עם דגש על סיפורי החיים בעיר תל אביב-יפו.
תובנות הזהב מהארכיון
- הקשרים האנושיים והקהילתיים הם הליבה של חווית החיים בעיר, יותר מהמרחב הפיזי.
- נשים מתמודדות עם אתגרים מגדריים ייחודיים בתחומים שונים, אך ניחנות בכוח פנימי וביכולת להתעלות עליהם.
- חינוך, ערכים ותמיכה משפחתית-קהילתית מהווים בסיס הכרחי להתפתחות אישית ולקידום נשים בחברה.
- נשיות יכולה להיות יתרון משמעותי בעבודה ובחברה, ותורמת לפרספקטיבה ייחודית ויכולות צוות משופרות.
- היכולת לקחת אחריות על החיים האישיים והמקצועיים היא קריטית להתפתחות אישית.
- שינוי תפיסות מגדריות ושאיפה לשוויון אמיתי מתחילים בחינוך ומתמשכים בחברה כולה.
התוכנית מתאימה לכל מי שמתעניין בסיפורים אישיים של נשים, אתגריהן והצלחותיהן בישראל, ומחפש תובנות על קהילה, משפחה ומגדר.
השאלות הבולטות בארכיון
מה החוויה הראשונה שזכורה לך שהחלטת שאת לוקחת אחריות למען אנשים שלא בורחו כמו שאת בורחת?
איך ניתן לקדם שוויון מגדרי במערכות צבאיות מבלי לפגוע בתחושת השוויון וההישג האישי של נשים?
מדוע שפת הסימנים אינה חלק רשמי בתוכנית הלימודים, והאם ניתן לקדם אותה כשפה שנייה בבתי הספר?
האם השוויון המגדרי והייצוג של נשים בתרבות הוא שינוי עמוק או רק טרנד חולף?
4 פרקים = 4 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
פרקים עם ניתוח מלא
שיחה מעמיקה בין אפרת מייקין קנפו לעדי אלצ'ולר על חוויות אישיות, משפחתיות וקהילתיות בתל אביב.
בפרק הפודקאסט, אפרת מייקין קנפו משוחחת עם עדי אלצ'ולר על הקשרים שלהן לתל אביב יפו, משפחתן והשפעתן על חייהן. השיחה נוגעת לחוויות ילדות, לתחושת החיבור לקהילה ולחשיבות של נתינה ועשייה חברתית. עדי משתפת על חוויותיה כאישה בעולם המקצועי וכיצד היא מתמודדת עם אתגרים מגדריים.
- הקשרים האנושיים בתל אביב הם מהותיים ומשמעותיים יותר מהמרחב הפיזי.
- החינוך והערכים שההורים מעניקים יכולים להשפיע על הבחירות והכיוונים של הילדים.
- לנשים יש אתגרים ייחודיים בשוק העבודה, אך יש להן גם כוח להתמודד ולהתעלות עליהם.
- היכולת לקחת אחריות על החיים האישיים והמקצועיים היא קריטית להתפתחות אישית.
- חוויות קשות, כמו התרדות מיניות, יכולות לשמש כקטליזטור לצמיחה אישית ולבנייה של גבולות חדשים.
מה החוויה הראשונה שזכורה לך שהחלטת שאת לוקחת אחריות למען אנשים שלא בורחו כמו שאת בורחת?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
אפרת מייקין-כנפו ועדי אלטשולר
פרקים אחרונים
אפרת מייקין-כנפו ועדי אלטשולר
2 במרץ 202236 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק הפודקאסט, אפרת מייקין קנפו משוחחת עם עדי אלצ'ולר על הקשרים שלהן לתל אביב יפו, משפחתן והשפעתן על חייהן. השיחה נוגעת לחוויות ילדות, לתחושת החיבור לקהילה ולחשיבות של נתינה ועשייה חברתית. עדי משתפת על חוויותיה כאישה בעולם המקצועי וכיצד היא מתמודדת עם אתגרים מגדריים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הקשרים האנושיים בתל אביב הם מהותיים ומשמעותיים יותר מהמרחב הפיזי.
- החינוך והערכים שההורים מעניקים יכולים להשפיע על הבחירות והכיוונים של הילדים.
- לנשים יש אתגרים ייחודיים בשוק העבודה, אך יש להן גם כוח להתמודד ולהתעלות עליהם.
- היכולת לקחת אחריות על החיים האישיים והמקצועיים היא קריטית להתפתחות אישית.
- חוויות קשות, כמו התרדות מיניות, יכולות לשמש כקטליזטור לצמיחה אישית ולבנייה של גבולות חדשים.
רונית פרבר וטייסת חיל האויר רס"ן ג'
1 במרץ 202227 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
המרואיינת שירתה כטייסת בחיל האוויר מעל עשור, מתארת את הקשר העמוק שלה לעיר תל אביב ואת האתגרים שהיו לה בתפקידים צבאיים. היא מדגישה את החשיבות של עבודת צוות ומספרת על הקושי בהתמודדות עם קטלוגים מגדריים שמונעים ממנה להרגיש שייכת. היא מביעה הסתייגות מאפליה מתקנת, ומעדיפה שוויון אמיתי שמבוסס על הוכחת יכולות ולא על הטבות מיוחדות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- המרואיינת לא רואה את עצמה כ'כברניתה' גברית אלא כמישהי שמשלבת יכולות מגדריות שונות בעבודת צוות.
- היא חוותה צורך לעבוד קשה יותר כדי להיבדל מסטראוטיפים של נשים במערכת צבאית.
- היא לא חשה בתקרת זכוכית משמעותית, אך זיהתה מצבים שבהם לחץ חברתי ומגדרי הגבילו אותה.
- היא מתנגדת לאפליה מתקנת כי היא מרגישה שהיא פוגעת בתחושת השוויון ומעדיפה להוכיח את עצמה על בסיס שווה.
- המוטיבציה שלה להיות טייסת לא הייתה חלום ילדות אלא התפתחה במהלך השירות והמיונים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד רס"ן ג' מתארת את השילוב בין תכונות נשיות לגבריות בתפקידה כטייסת במטוס שמשון?
רס"ן ג' מדגישה שהתפקיד משלב יכולות מגוונות ושעבודת הצוות היא מרכזית, והיא לא מחלקת את היכולות שלה לנשיות או גבריות אלא מביאה את עצמה כפי שהיא, תוך דגש על שיתוף פעולה והבנה בין חברי הצוות.
▾איזה חוויה אישית עיצבה את ההבנה של רס"ן ג' לגבי הצורך להאמין בעצמה ולהתמודד עם תחרותיות?
בגיל 19 היא השתתפה במפגש קארטינג עם חברים טייסים, שם הרגישה לחץ לא לעשות טעויות, אך בסוף זכתה בתחרות למרות שלא זכרה את מספר הרכב שלה, מה שלימד אותה לא להגביל את עצמה מראש.
▾מה עמדתה של רס"ן ג' על אפליה מתקנת וכיצד היא מסבירה את הקושי שלה עם המושג הזה?
היא מתנגדת לאפליה מתקנת כי היא מרגישה שהיא מתחילה מנקודת פתיחה מקלה ולא שווה, ומדגישה שהיא רוצה שיעריכו אותה על בסיס יכולותיה ולא על בסיס הטבות, תוך שהיא מציינת שתחושת הצורך בעזרה מוקדמת מפריעה לה.
▾כיצד התפתחה המוטיבציה של רס"ן ג' להצטרף לקורס טייסים למרות שזה לא היה חלום ילדות עבורה?
המוטיבציה שלה גדלה בהדרגה במהלך המיונים, כשהיא התמודדה עם אתגרים חדשים ונהנתה מהחברות שנוצרה במסלול, מה שהוביל אותה להצליח ולהתאהב בעולם הטיסה.
▾באיזה אופן רס"ן ג' מתארת את הקשר שלה לעיר תל אביב יפו ואיך זה משפיע על חייה?
היא גרה בתל אביב יפו מעל עשור, אוהבת את הקצב, הספורט, הים והמסעדות בעיר, ומרגישה מחוברת לאורח החיים התוסס והפעיל של העיר.
פטמה זבדה וספא יונס
28 בפברואר 202231 דק׳שירלי רימון-ברכה ואלבר ברכה
27 בפברואר 202218 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
אלבר, תלמידת מגמת תקשורת, מובילה יוזמות חברתיות בבית הספר שלה, כולל העלאת מודעות לשפת הסימנים ויצירת מופעים בנושא קבלת האחר. היא מדברת על חשיבות ההקשבה לתלמידים, יזמות בתוך מערכת החינוך והצורך בשיעורים מעשיים כמו כלכלת בית וחינוך לערכים. אלבר מדגישה את הצורך בשוויון בין נשים לגברים, ומביעה גאווה בפמיניזם השקט שלה. בנוסף, היא מציעה להכניס את שפת הסימנים לתוכנית הלימודים כשפה שנייה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- המעורבות הקהילתית והיוזמות התלמידיות מחזקות את תחושת השייכות וההעצמה.
- שפת הסימנים אינה חלק רשמי בתוכנית הלימודים, אך יש יוזמות מקומיות ללימודה.
- הצורך בשיעורים מעשיים כמו כלכלת בית וחינוך לערכים מדגיש פערים במערכת החינוך.
- פמיניזם נתפס לעיתים כקיצוני, ויש מקום לפמיניזם שקט שמוביל שינוי בדרך מקבלת.
- החינוך בבית משפיע עמוקות על הבחירות והערכים של התלמידים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד אלבר יזמה את העלאת המודעות לשפת הסימנים בבית הספר ומה הייתה התגובת התלמידים?
אלבר למדה שפת סימנים ביוטיוב והחליטה לתרגם שירים אהובים לשפת הסימנים, יזמה מופעים על קבלת האחר והצליחה לגייס חברים להתנדב בסרטון שהעלה את המודעות לנושא, מה שיצר עניין וקיבל תגובות חיוביות מהקהילה.
▾מהן התובנות של אלבר לגבי ההכנה לחיים במערכת החינוך ומה היא מציעה לשפר?
אלבר מציינת שחסר שמיעת דעות התלמידים, יותר קורסים מעשיים כמו כלכלת בית, שיעורים על ערכים וקבלת האחר בגובה העיניים, וכן יזמות תלמידית להעברת שיעורים בתחומים שונים, כדי להרגיש מעורבות ולהיות מוכנים יותר לחיים.
▾איך אלבר מתארת את יחס החברות והחברים שלה וכיצד זה השפיע על תחושת השייכות שלה?
אלבר מספרת שפעם הייתה מסתובבת עם אנשים שונים שגרמו לה לחץ, אך עם הזמן הבינה שהשוני בסדר, וכיום היא בוחרת להקיף את עצמה בחברים שמתחברים אליה ותומכים בה, כמו חברי להקת מעורב תל אביבי.
▾מה עמדתה של אלבר על יום האישה הבינלאומי ומה הסוגיות שהיא מדגישה כעדיין קיימות בחברה?
אלבר מדגישה שעדיין אין שוויון מלא בין נשים לגברים, במיוחד בשכר ובהתייחסות להטרדות מיניות, ומביעה תקווה להמשך שיח ומודעות בנושא, כולל דרך תלמידות שמדברות על חוויותיהן בכיתה.
▾מהי עמדת אלבר לגבי הפמיניזם וכיצד היא מתארת את הפמיניסטית שהיא מזדהה איתה?
אלבר מגדירה את עצמה כפמיניסטית שקטה, שמאמינה בשוויון זכויות בלי צעקות או לוחמנות, ומעדיפה לפעול בדרך מקבלת ושקטה, בניגוד לפמיניזם הקיצוני שמוצג לעיתים לנוער.
אורלי ויסלברג-צור ושיר ראובן
26 בפברואר 202234 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
שיר ראובן ויורלי ויסלברג-צור מדברות על הקשר שלהן לעיר תל אביב, תחושת השייכות והחופש שהיא מעניקה, במיוחד לנשים ולקהילה הקווירית. הן מדגישות את המורכבות שבהיות אישה - מצד אחד פריבילגיה רגשית גדולה, ומצד שני מגבלות ופחדים חברתיים. שיר מתארת את חוויית השינוי וההתקדמות בשוויון מגדרי ובייצוג נשים בתרבות, לצד חשש שהנושא יהפוך לטרנד חולף. כמו כן, היא משתפת בחוויה אישית של הזרקת חומצה לשפתיים והקושי להתמודד עם התוצאה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- תל אביב נתפסת כמקום שמאפשר שייכות וחופש, במיוחד עבור קהילות מיעוט כמו הקוויריות.
- התחושה של להיות אישה כוללת גם חופש רגשי וגם מגבלות פיזיות וחברתיות משמעותיות.
- השיח על שוויון מגדרי נמצא במרכז תשומת הלב הציבורית, אך קיים חשש שזה יהפוך לטרנד חולף ולא לשינוי עמוק.
- בתחום היצירה, יש פתיחות ועניין בתכנים נשיים וקוויריים, המשקפים שינוי חברתי.
- הפחד מהתמודדות עם דימוי עצמי וסטנדרטים יופי חברתיים יכול להוביל להחלטות שגורמות לצער ואי נוחות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד שיר ראובן מתארת את הקשר שלה לעיר תל אביב ומה משמעותה עבור תחושת השייכות שלה?
שיר מתארת את תל אביב כעיר היחידה שבה היא מרגישה שייכת, בניגוד לראשון לציון שבה גדלה והרגישה חריגה. היא מדגישה את האווירה הקווירית והפתוחה בתל אביב, שמאפשרת לה להרגיש מקומית ומחוברת לעיר, תחושה שהיא עדיין לא התרגלתה אליה למרות שהיא חיה שם כבר עשור.
▾מהן התובנות של שיר ראובן לגבי הייחודיות והכוח שבנשיות, במיוחד בהקשר של הבעת רגשות?
שיר מדגישה שנשים מקבלות מנדט לבטא רגשות ולהרגיש אותנטיות, מה שהיא רואה כחופש וככוח משמעותי. היא מתארת את היכולת לבכות ולהיות פתוחה רגשית כסמל לעוצמה נשית, למרות המגבלות והפחדים החברתיים שמלווים את זה.
▾כיצד שיר ראובן מתמודדת עם הלחצים החברתיים סביב ייצוג נשי וסטנדרטים יופי, במיוחד בהקשר של ההזרקה לחומצה לשפתיים?
שיר מספרת על החלטתה להזריק חומצה לשפתיים, שהייתה לה טעות גדולה ומביכה בעיניה. היא מתארת את התחושות הקשות שגרמו לה המראות והתגובות, והקושי לקבל את עצמה כשהיא לא נראית כמו עצמה, מה שממחיש את הלחצים החברתיים סביב יופי וייצוג נשי.
▾מהן ההשקפות של שיר ראובן על השוויון המגדרי והנוכחות הנשית בתקשורת וביצירה?
שיר מציינת שהשוויון המגדרי הוא נושא מרכזי ומודגש בשנים האחרונות, אך היא תוהה אם זה טרנד חולף או שינוי אמיתי. היא מדברת על כך שיצירות עם דמויות נשיות מרכזיות עדיין נדירות יחסית, ומדגישה את הצורך להמשיך בקידום הנראות הנשית בתקשורת ובאמנות.
▾כיצד שיר ראובן מתארת את ההבדלים בין קומיקאית לסנדאפיסטית ומה המשמעות של זה בשיח על זהות?
שיר מודה שהיא לא ראתה הבדל משמעותי בין קומיקאית לסנדאפיסטית, אך מסכימה שזה נושא ששווה לחשוב עליו. היא מציינת שבפוליטיקת זהויות עדיין לא ברור ההבדל, ושיש חשש שבעוד 20 שנה ייתכן שיבקרו על הבחירה במונחים אלו.
שיווק והכנסות מטובות השתיים - נשים מדברות עיר: שאלות נפוצות
העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.
- המלצה על פודקאסט: איך טובות השתיים - נשים מדברות עיר מקבל המלצה ונמצא כאן?
- פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של טובות השתיים - נשים מדברות עיר אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית תרבות וספרות. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
- כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?
- השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את טובות השתיים - נשים מדברות עיר היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
- כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?
- שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 5 הפרקים של טובות השתיים - נשים מדברות עיר הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
- למה הארכיון של טובות השתיים - נשים מדברות עיר כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?
- מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
- מה מקבלים כש-5 הפרקים של טובות השתיים - נשים מדברות עיר הופכים למגזין?
- 5 פרקים = 5 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
- כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?
- אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של טובות השתיים - נשים מדברות עיר, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.
פודקאסטים דומים
סיפורי ספרים?
ספרים?
הסכת לשלטון המקומי
רשת הצוערים
זו דעתי על כל פנים
מיכל צורן ועומר בן יעקב
מקום אחר - שיחות והרהורים על יצירה עברית ברחבי העולם
אופיר מינץ־מנור
שופרקסט- פודקסט המנהלים והעובדים של רשת שופרסל
מחלקת למידה ופיתוח ארגוני- שופרסל
כסף אמיתי
נטע מרום