פרק 1 | ד״ר מיכה אנקורי: העצמי היונגיאני, חלומות, חירות, טיפול פסיכדלי, מיסטיקה יהודית וטראומה
עודכן: מאת צוות פודקאסט·ישראל
/ הפרק במספרים
| פורסם | 3 במרץ 2026 |
|---|---|
| אורך | 1 שע׳ 4 דק׳ |
| קטגוריה | תרבות וספרות |
על מה הפרק?
ניב רב-דוגו ודוקטור מיכה אנקורי בוחנים את המושג היונגיאני 'סלף' ואת המקום של המצפון והחירות בתוך מציאות אנושית רוויית קונפליקטים וטראומה.
השיחה צוללת אל השאלה האם קיים מרכז מוסרי בנפש האדם אל מול ההיסטוריה האלימה והפוסט-טראומה המלווה את חיינו. אנקורי ורב-דוגו דנים במיתוס הגיבור לאו דווקא כסמל למוסר, אלא ככוח משחרר שמעניק משמעות למאבק ברוע. הדיון נוגע גם בענווה הנדרשת ממטפלים ובשאיפה להרחיב את חירותו האישית של המטופל בתוך חדר הטיפולים.
/ תובנות מרכזיות
- ההיסטוריה האנושית אינה צועדת בהכרח למקום חיובי, אך המאבק הבלתי פוסק נגד האסונות והשקרים הוא זה שמעניק לה משמעות.
- מיתוס הגיבור מזוהה בראש ובראשונה עם ערך החירות ועם היכולת להתחבר לכוחות נפשיים פנימיים כדי להשתחרר מהשפעות חיצוניות.
- הנפש האנושית גדולה בהרבה מכל תיאוריה פסיכולוגית, מה שמחייב את המטפל בענווה ובקבלה של גבולות היכולת המקצועית.
האם המאבק נגד הרוע, האבל והשקרים הוא זה שמעניק משמעות להיסטוריה האנושית?
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
/ שאלות נפוצות על הפרק
- על מה הפרק הזה?
- השיחה צוללת אל השאלה האם קיים מרכז מוסרי בנפש האדם אל מול ההיסטוריה האלימה והפוסט-טראומה המלווה את חיינו. אנקורי ורב-דוגו דנים במיתוס הגיבור לאו דווקא כסמל למוסר, אלא ככוח משחרר שמעניק משמעות למאבק ברוע. הדיון נוגע גם בענווה הנדרשת ממטפלים ובשאיפה להרחיב את חירותו האישית של המטופל בתוך חדר הטיפולים.
- מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
- ההיסטוריה האנושית אינה צועדת בהכרח למקום חיובי, אך המאבק הבלתי פוסק נגד האסונות והשקרים הוא זה שמעניק לה משמעות. · מיתוס הגיבור מזוהה בראש ובראשונה עם ערך החירות ועם היכולת להתחבר לכוחות נפשיים פנימיים כדי להשתחרר מהשפעות חיצוניות. · הנפש האנושית גדולה בהרבה מכל תיאוריה פסיכולוגית, מה שמחייב את המטפל בענווה ובקבלה של גבולות היכולת המקצועית.
מתיאור הפרק
בפרק הראשון של "טבורו של עולם" אני מארח את ד״ר מיכה אנקורי לשיחה פתוחה על מושג ה-Self בפסיכולוגיה של קארל יונג ואריך נוימן. מהו המרכז המארגן שמעבר לאגו? כיצד חלומות "מפצים" ומיישרים אותנו כאשר אנחנו מוטים? ולמה דווקא בתקופה של טראומה קולקטיבית השאלה על ציר Ego–Self נעשית דחופה מאי פעם? נדבר על יונג מול פרויד, על מנדלה כסמל של Self, על חירות כמפתח להבנת חלומות ומיתוסים, על "מי ברא אלה" מול "אלה אלוהיך", ועל המתח בין מדע למיסטיקה – כולל מבט זהיר על תקוות הטיפול הפסיכדלי. אם השיחה נגעה בכם, מוזמנים לעקוב אחרי הפודקאסט ולשתף עם מי שזה ידבר אליו. להישאר בקשר: