הלכות ציצית ותפילין הרב אשר עטון

שיעור תורה על כוח הציצית והתכלת לזכור את שכר ועונש ולחזק את האמונה שהכול בא מהשם ושכדאי לשמוע בקולו.

הדרשן מבאר את פרשת ציצית הסמוכה למקושש העצים, ומסביר על פי הזוהר שהתכלת מרמזת על מידת הדין והמלכות, ומזכירה את העונש שהשם הביא על המצרים. מכאן שהמסתכל בציצית נזכר שהשם מעניש את הרשעים ומשלם לצדיקים, וכך נשמר מן העבירות ומקיים את המצוות. הוא מדגיש שכל מה שאדם צריך בעולם הזה בא מהשם, ולכן כדאי לשמוע בקולו, ומביא משל על מי שמבקש מתת מן השר רק לאחר שלמד מה הוא אוהב. בהמשך מובאים סיפור דוד המלך ובת שבע כדי להראות שאפילו פגם קטן נענש, וכן דברי הסטייפלר שמידה טובה ושכר ההתגברות מרובים פי חמש מאות מן הפורענות.

תובנות מרכזיות

• התכלת שבציצית מרמזת על מידת הדין והמלכות, ומזכירה את העונש שהשם הביא על המצרים, וכך מרתיעה מן העבירה.
• כל מה שאדם צריך — בריאות, פרנסה, שלום בית, שידוך, הבנה בלימוד — בא מבורא עולם, ולכן הדרך לקבל היא לשמוע בקולו.
• העונש על פגם קטן יכול להיות גדול, כפי שדוד המלך סבל שנים על משהו שעל פי הלכה היה מותר, כדי ללמד שאין לזלזל בעבירה.
• מידה טובה מרובה ממידת פורענות פי חמש מאות, ולכן שכר ההתגברות גדול בהרבה מן העונש על הכישלון.
• התנ"ך עצמו הוא ספר המוסר החזק ביותר, ודי לפתוח בו ולראות מה כתוב כדי להתחזק.
• שעה אחת בגיהינום קשה יותר מכל ייסורי שבעים שנה, ולכן השם מצווה שלא לחטוא מתוך אהבה, כדי שלא נצטרך להיטהר אחר כך.