416 | כושר גופני, כוח ובנייה נכונה לכדורגלנים - אחד על אחד עם רוני הלל

מאמן כושר עם 30 שנות ניסיון מסביר למה אצל הכדורגלן הישראלי הכל מתנקז למנטלי — ולמה 'יותר אימונים' זה לא בהכרח יותר טוב.

יוסי אדני מארח את רוני אילל, מאמן כושר אישי וכושר כדורגל עם כ-30 שנות ניסיון, ששירת שנים בביתר ירושלים וגם בבני יהודה. השיחה עוסקת בעבודת כושר בכדורגל: מה נכון לעשות בתקופת הפגרה, ניהול עומסים, אימונים אישיים מחוץ למסגרת הקבוצה, ולמה תמיד מאשימים את מאמן הכושר כשיש פציעות. אילל טוען שהשחקן הישראלי אינו עצלן בבסיסו, שהפער מול אירופה הוא בעיקר מנטלי ובסטנדרט הדרישות, ושכמות גדולה של אימונים ('כל המרבה') לא בהכרח מועילה אלא דורשת התאמה אישית. הפרק מתאים למאמנים, שחקנים והורים שמתלבטים כמה ואיך לאמן, ומציע 'סדר בראש' בעידן של עומס מידע ואימונים אישיים מרובים.

תובנות מרכזיות

• החוויה המרכזית של אילל מ-30 שנה: 'אם הוא רוצה — הוא יכול'; ראה שחקנים מוכשרים שלא הגיעו לכלום ושחקנים בינוניים שהצליחו בזכות עבודה קשה, והכל מתנקז למימד המנטלי.
• 'הרבה זה לא בהכרח יותר טוב' — אין שני שחקנים זהים, וצריך לייצר התאמה אישית של עומסים ותוכן ולא להעמיס שלושה אימונים נפרדים במקביל.
• המסגרות האישיות מחוץ לקבוצה נולדו מכשל שוק: מחלקות הנוער והקבוצות, עם 24-25 שחקנים לאימון, לא יכולות לספק את הרמה הפרטנית שהשחקן צריך.
• אבירם ברוכיאן מתואר כדוגמה לעבודה קשה ועקומת למידה מטאורית, ובכל זאת — לטענת אילל — לא מיצה את הפוטנציאל העצום שלו, ואם היה חוזר לאחור היה משקיע עוד יותר בצד המנטלי.
• הפער מול אירופה (כפי שמספר דוד קלטינס משחקן בסקוטלנד) הוא בסטנדרט: שם אין דבר כזה לא להתאמן על מאה אחוז, בעוד שבארץ הדרישה לעיתים מתפשרת.