למה חוש הומור בזוגיות חשוב דווקא לנשים? ואיך זה קשור למצוות שאנחנו מקיימים? • הרב יואל בייטש | וירא
למה שרה אמנו צחקה, מדוע הכחישה, ואיך דווקא הצחוק הוא המפתח לקשר אמיתי - גם עם הקדוש ברוך הוא וגם בין בני זוג.
הפרק יוצא מסיפור הבשורה על הולדת יצחק ומתעמק בשאלה למה שרה צחקה, למה הכחישה שצחקה, ולמה אברהם עצמו צחק קודם לכן בלי שנתבע על כך. דרך פירוש בעל 'ישמח משה' (רבי משה טייטלבוים, תלמיד החוזה מלובלין) המגיש הסבר פשט אחד רציף שמיישב את כל הקושיות: שרה הפכה נידה והאמינה שתלד, אך פקפקה ביכולתו של אברהם הזקן, ולכן צחקה דווקא על דברי האורח-המלאך. מכאן הפרק עובר לדיון מהותי על עצם הצחוק וההומור - מדוע היהדות מלאה במצוות שנראות 'מוזרות' מהצד, וכיצד ההומור קשור להיכרות עמוקה ולשפה משותפת. מתאים למי שאוהב לימוד פרשה עם עומק חסידי ומסר זוגי מעשי.
תובנות מרכזיות
- הומור וחריפות חוסכים הסברים רבים - ולכן עם ישראל, שיש לו המון מה להסביר, זקוק להומור, שגם עזר ליהודים לשרוד תקופות קשות.
- המצוות שנראות 'מוזרות' מהצד (נענוע לולב, חבטת ערבות, אכילת מצה) נועדו לחולל ביטול וענווה - להבין שיש דברים שמעל השכל, ובלי האלמנט הזה אין קשר אמיתי לקדוש ברוך הוא.
- לפי ה'ישמח משה', שרה לא פקפקה ביכולתה ללדת אלא ביכולתו של אברהם הזקן, ולכן צחקה רק על דברי האורח - והכחשתה 'לא צחקתי' היתה אמת, מתוך כבוד לאברהם ורצון לא לפגוע בו.
- הקדוש ברוך הוא לא שינה מהאמת אלא רק לא פירט ולא חשף את מחשבותיה של שרה על אברהם - כדי לא לסכסך בין בני הזוג.
- אישה במהותה היא 'דין' - הכל מסודר ומדויק אצלה, ולכן הכי קשה להצחיק את אשתך, כי ההומור עלול ליפול על חשבונה; הומור אמיתי דורש היכרות עמוקה ושפה משותפת.
מה קורה כשההומור הוא כבר עלינו, כשהבדיחה נראית על חשבוננו - והאם ייתכן קשר אמיתי, עם הקדוש ברוך הוא או בין בני זוג, בלי הצחוק?