שיטות פסיקה פרק 2 - רמ"א | הרב שמואל גלייזר והרב יוני כהן
כיצד הרמ"א גילה שרבי יוסף קארו הקדים אותו בדיוק באותו פרויקט — ובענווה הפך מתחרות ל"הגהות" שיצרו את השולחן ערוך שאנחנו מכירים.
הפרק, המשך לפרק על הבית יוסף, מוקדש לדמותו של הרמ"א — רבי משה איסרליש מקרקוב שבפולין (נולד בסביבות 1520, נפטר 1572), מגדולי הפוסקים האשכנזים. הרבנים מתארים כיצד הרמ"א, בן ליהדות אשכנז שמרכזה עבר למזרח אירופה, החל לחבר את ספרו 'דרכי משה' כמלקט שיטות לעצמו — ותוך כדי כך התגלגל לידיו ספר הבית יוסף שהקדים אותו באותו רעיון בדיוק. הם עוקבים אחר ההחלטה הגדולה של הרמ"א, מתוך ענווה והבנת המציאות, להפוך את חיבורו ל'הגהות' (ה"מפה") על השולחן ערוך, ובכך לשלב את המנהג האשכנזי ואת פסיקת ה'בתראי' לתוך ספרו של רבי יוסף קארו. הפרק מתאים לכל מי שמתעניין בתולדות ההלכה, בשורשי השולחן ערוך ובמתח שבין המסורת הספרדית לאשכנזית.
תובנות מרכזיות
- הרמ"א נשאר כל חייו בקרקוב ולא נדד ממקומו — בניגוד גמור לרבי יוסף קארו שעבר ארצות רבות — והעובדה הזו עיצבה את תפיסתו שבה המנהג המקומי הוא אלמנט מרכזי בפסיקה.
- כשהבית יוסף הגיע לידי הרמ"א באמצע כתיבת 'דרכי משה', הוא 'נבהל' וחלומו קרס — אך בענוותנותו הכריז שקארו עשה ספר מצוין ומקיף יותר משלו, וויתר על חיבור מתחרה.
- שני ההבדלים העקרוניים של הרמ"א מהבית יוסף: מתן מקום מרכזי למנהג (בעיקר מנהג יהדות פולין) ולכלל ה'הלכה כבתראי' — שהאחרונים, כ'ננס על גבי ענק', עומדים על כתפי הראשונים.
- במקום אלטרנטיבה מתחרה בחר הרמ"א לכתוב 'הגהות' המשתלבות בתוך השולחן ערוך עצמו — ומאז ועד היום השולחן ערוך והרמ"א הם 'תרעים דלא מתפרדין', שני חיבורים שאי אפשר להפרידם.
- הרמ"א ספג ביקורת מבית, מרבי חיים אחיו של המהר"ל, על שהביא בעיקר את מנהג פולין והתעלם ממנהגי אוסטריה, פראג וגרמניה — מה שממחיש כמה המנהג האשכנזי עצמו מפוצל.
האם הרמ"א באמת השתלב כל כך עמוק בשולחן ערוך עד שאי אפשר להבחין ביניהם? בניסוי עם תלמידים אוחדו הפונטים ונמחקה המילה 'הגה', וההבחנה בין לשון השולחן ערוך ללשון הרמ"א התבררה כקשה מאוד — עדות ל'יכולת ההשתלבות' הספרותית המרשימה של הרמ"א.