יוסי מרשק: "אם יציעו לי לשחק ב'מקבת' מול קמפיין לבנק, אקח את הקמפיין בלי היסוס"
השחקן יוסי מארשק חושף למה נטש את התיאטרון בגלל חרדות במה, ואיך הפך לאחד הקולות הפוליטיים הבולטים שמשלמים מחיר על דעותיהם.
בפרק הזה של 'ועדת תרבות' מראיין נריה את השחקן יוסי מארשק על הקריירה והעמדות הציבוריות שלו. מארשק מספר על תפקידו כחוקר משטרה בסדרה 'המתמחה' (שכתבו ליעד שֹחם וגל זייד) העוסקת בחשד לגניבת איברים בבית חולים, ועל אהבתו לסדרות רפואיות כבן לאב פרופסור ולאם אחות. הוא מסביר בכנות למה זנח את התיאטרון לטובת קולנוע וטלוויזיה - בגלל חרדות במה מאובחנות שהפכו כל הצגה לסבל, עד שנזקק לכדורי הרגעה. בחלקו השני הפרק נכנס לעומק האקטיביזם הפוליטי שלו: מארשק מתאר את הרגע שבו החליט לדבר בלי פחד, את המחיר המקצועי ששילם, ואת תגובות הקהל. מתאים למאזינים שאוהבים שיחות אישיות וכנות עם יוצרים על אמנות, פחד ואומץ אזרחי.
תובנות מרכזיות
- מארשק נטש את התיאטרון לא בגלל היעדר כישרון אלא בגלל חרדות במה מאובחנות - הצורך לעשות הכל בטייק אחד בלי מקום לטעויות גרם לו סבל אמיתי, עד שהתחיל לקחת כדור הרגעה לפני כל הצגה והופיע בתפקוד של שבעים אחוז.
- הוא בוחר פרויקטים בעיקר לפי הבמאי/ת והתפקיד ולא לפי תדמית - בסרט 'כי את מכוערת' תחילה סירב, אך אחרי שקרא את התסריט (ונפגש עם הבמאית) השתכנע בזכות איכות הכתיבה.
- הרקע המשפחתי שלו - אב רופא אף-אוזן-גרון, אם אחות ואחות שופטת - עיצב את אהבתו לסדרות בית חולים; ארוחות משפחתיות התנהלו סביב סיפורי ניתוחים.
- מארשק מתאר שילם מחיר מקצועי על דעותיו: קמפיין לעיריית ירושלים שהיה על סף חתימה בוטל ימים ספורים אחרי שראיון עם יהודה נוריאל פורסם בלי שהסכים להוריד את אזכור היותו 'שמאלני'.
- תשעים וחמישה אחוז מהתגובות שהוא מקבל אוהדות; הוא מתרגש במיוחד מאנשים שחולקים על דעותיו אך מעריכים שהוא מדבר בלי פחד, ובפודקאסט שלו הוא מארח דווקא את 'הצד השני'.
אתה גיל איתה שאתה מצחק? - השאלה מתי במהלך החיים גילה לעצמו שהוא שחקן/מצחיק, שמובילה אותו לדבר על הילדים שלו כ'גאונים קומיים'.