מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

הקומדיות המצחיקות באמת באות ממקום של כאב, ממקום אמיתי ונוגע - לא רק 'דחקות', שמתיישנות מהר. רגש הוא מה שנותן לסדרה אורך חיים (כמו 'פרנדס'). · נדב מאמין בהפרדה בין כתיבה לבימוי וכופר באוטריזם הישראלי של 'במאי שהוא גם כותב'. לדבריו, אם הוא מביא במאי מוכשר, הוא מוסיף 'עוד קומה' לתסריט. · בעבודה על סיטקום מסמנים באדום בתסריט בדיוק היכן 'ללחוץ על הרגש' והיכן 'ללחוץ על הפאנץ'' - ולעיתים שוברים רגע רגשי עם פאנץ' כדי לא להישאר בו. · אחד הדברים הקשים בתסריטאות הוא להתחיל פרויקט, להיקשר אליו ולעבוד עליו שנים - ואז שהוא נעצר ולא נמכר ונשאר ב'ספירת החלומות הלא ממומשים'. תסריטאי חייב להכיר זאת ולהתגבר. · בעולם התסריטאות 'אין דבר כזה משהו שהיה ונגמר' - כל היכרות עם במאי או מפיק נושאת פוטנציאל לפרויקט עתידי, ולכן כדאי לעשות כמה שיותר.

למה בועז עזב את רמת הגולן אחרי שנתיים כמדריך טיולים בקשת?

אחרי השחרור מהצבא ב-1999 בועז גר בקשת שנתיים והדריך טיולים, ושם גם התחתן עם חני. אשתו אמרה לו שההדרכה נחמדה אבל צריך גם לפרנס, והוא חזר אל מה שלמד בתיכון, אלקטרוניקה, ונרשם בגיל 26 להנדסת חשמל בטכניון.

איפה עבד בועז אחרי הטכניון ומה קרה לחברה הראשונה שלו?

ב-2003 הוא התחיל לעבוד בנתניה בחברת סייפן, שנה וחצי כסטודנט ואחריהן שנה וחצי כמהנדס. סייפן נמכרה לספנשן והיום היא סייפרס, גלגול שלישי של אותה חברה.

על איזה שבב של סמסונג גלקסי הוביל בועז את הפיתוח?

בסמסונג הוא היה ראש צוות שהוביל את הפיתוח הדיגיטלי של השבב במצלמה הראשית של גלקסי S7 ו-S8. לדבריו זו הרגשה נדירה בהייטק, לשלוף טלפון מהכיס ולהראות לאנשים רכיב שאתה בנית, ומאחר ששבב נבנה על בסיס קודמו יש סיכוי שחלקים ממנו עדיין שם.

איך נראה השבוע של בועז אחרי שחזר לגולן ב-2015 והמשיך לעבוד במרכז?

שלוש שנים הוא היה על הקו רמת הגולן מול רמת גן: יציאה ביום ראשון ב-4 בבוקר כדי לחמוק מהפקקים, הגעה ב-6, ריצה בפארק הירקון ולינה אצל ההורים. זה היה לפני הקורונה, כשהדרישה הייתה חמישה ימי עבודה במשרד, ובשבועות של מילואים בטנקים הלוח נעשה צפוף עוד יותר.

מה גרם לבועז להחליט לעזוב את סמסונג אחרי אחת עשרה שנים?

הילד החמישי נולד אחרי המעבר לגולן, אשתו פתחה עסק והוא רצה להיות זמין יותר בבית. בדיעבד הוא הבין שהנסיעות ממילא היו מחזיקות מעמד עוד חצי שנה עד שנה, ובמקביל כבר חיפש מקום קרוב יותר ועבר לווסטרן דיגיטל.

טלוויזיה וקולנוע

התסריטאים - הסכת מבית איגוד התסריטאים

דן בקר וזיו הרמלין-שד"ר

10 פרקים

על התוכנית

הסכת מאת, על ועבור אנשים כותבים. זיו הרמלין-שד"ר ודן בקר, זוג תסריטאים מתחילים, פוגשים תסריטאי או תסריטאית ותיקים, מוערכים ואהובים מעולם הקולנוע והטלוויזיה, כדי לברר איך מתחילים לעבוד כתסריטאים - ואז, גם איך ממשיכים. מכתיבה לילדים ועד דרמות למבוגרים, נשוחח על ההתחלות, האתגרים, הכישלונות וההצלחות של כל כותבת וכותב. מה צריך כדי להיות תסריטאי ישראלי בימינו? איך נכתבו הסדרות והסרטים הגדולים של העשורים האחרונים? ושאלת השאלות - איך לעזאזל פורצים במדינה הזאת? כל זאת ועוד - בהסכת "התסריטאים". פרק חדש כל שבועיים. עיצוב פוסטר: אורי גבעתי ההסכת מובא מטעם איגוד תסריטאי הקולנוע והטלוויזיה בישראל (ע"ר)

האזן ב-Apple אתר הפודקאסט

מה זה התסריטאים - הסכת מבית איגוד התסריטאים?

התסריטאים - הסכת מבית איגוד התסריטאים הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית טלוויזיה וקולנוע מאת דן בקר וזיו הרמלין-שד"ר. פודקאסט העוסק במלאכת התסריטאות בישראל דרך שיחות כנות על יצירה, קריירה והתמודדות עם האתגרים שמאחורי הקלעים. בארכיון 10 פרקים, פרק חדש בערך פעם בשבועיים, אורך פרק ממוצע כ-56 דקות.

התוכנית במספרים
קטגוריה	טלוויזיה וקולנוע
פרקים בארכיון	10
תדירות (מהפרקים האחרונים)	פרק חדש בערך פעם בשבועיים
אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים)	כ-56 דקות
הפרק האחרון	4 בדצמבר 2025
פרקים עם ניתוח עומק	6

עודכן: 30 ביולי 2026

תובנות

מקצוע התסריטאות מבפנים

הסכת מבית איגוד התסריטאים, מהאנשים שכותבים את מה שאנחנו רואים על המסך. השיחות נוגעות במלאכת הכתיבה, בתעשייה ובדרך שבה רעיון הופך לסדרה או לסרט.

תוכן למי שכותב, רוצה לכתוב, או פשוט סקרן מה קורה מאחורי הקלעים של הקרדיט שרץ בסוף.

תסריטאותכתיבהקולנועטלוויזיה

לוח בקרה · תובנות הארכיוןכל הפרקים שנותחו מתמלול AI - מאת התסריטאים - הסכת מבית איגוד התסריטאים

פרקים אחרונים שנותחו

תובנות זהב

שאלות בולטות

3.7

תובנות לפרק

פודקאסט העוסק במלאכת התסריטאות בישראל דרך שיחות כנות על יצירה, קריירה והתמודדות עם האתגרים שמאחורי הקלעים.

המנחה

מנחי הפודקאסט מנהלים שיחות עומק עם יוצרים ותסריטאים, תוך התמקדות בחוויותיהם המקצועיות והאישיות. הם מאפשרים לאורחים לחשוף את מאחורי הקלעים של היצירה הישראלית בצורה כנה ופתוחה.

הסגנון

התוכנית מאופיינת בשיחות אינטימיות ומקצועיות, הבוחנות את הפרקטיקה של התסריטאות לצד ההיבטים הרגשיים של היוצרים. הטון הוא כן, מעמיק ומתמקד בלימוד מניסיונם של אחרים.

מלאכת התסריטאות והפרקטיקה הטלוויזיוניתהקשר בין קומדיה לכאב ואותנטיותהתמודדות עם כישלונות ודחיית סיפוקים בתעשייההמתח בין יצירה אישית לציפיות הקהל והפלטפורמותהשפעת המציאות הלאומית והאישית על היצירה

תובנות הזהב מהארכיון

קומדיה אפקטיבית ועמידה בזמן חייבת לנבוע ממקום של אמת וכאב, ולא רק מפאנצ'ים טכניים
ניסיונות להנדס הצלחה טלוויזיונית ללא תשוקה אמיתית מובילים לתוצר מנוכר
עמידות נפשית היא תנאי הכרחי לתסריטאי, שכן חלק ניכר מהעבודה אינו מגיע לידי מימוש או מכירה
כתיבת סדרה היא פעולה של ניהול מערכות יחסים בין דמויות וקצב נרטיבי, הדומה לניצוח על מקהלה

למי זה מתאים

הפודקאסט מיועד לתסריטאים ויוצרים בתחילת דרכם או בעלי ניסיון, המבקשים להעמיק את הבנתם במלאכת הכתיבה ובמורכבות הקריירה בתעשיית הטלוויזיה הישראלית.

השאלות הבולטות בארכיון

נדב בן סימון - מתחילים לעבוד כתסריטאי

האם זה מרגיש כאילו אתה מבטר על ה'בייבי' שלך כשאתה מעביר תסריט למישהו אחר? - שאלה שמובילה את נדב לתשובה שעשה את ה-best I can ועכשיו הגיע הזמן שמישהו אחר יעשה את ה-best he can.

פרק תשיעי - רונית ויס-ברקוביץ'

איך הופכים הבנה עמוקה של צרכי הקהל (כפי שנעשה ב"עניין של זמן" באמצעות שאלונים) לסיפור דרמטי הדוק ומורכב בתוך פורמט קצר של חצי שעה?

פרק שמיני - ניר ברגר

לגדול כגיק, ואז פתאום זה נהיה מאוד פופולרי... אתה מרגיש מרומה?

מתוך הארכיון

כיצד הצלחת לנהל צוות פיתוח בחברה גלובלית כגון סמסונג תוך כדי מגורים בגולן, נסיעות ממושכות ושירות מילואים פעיל?

מתוך הארכיון

האם היה רגע שבו החלטת שאת לא רוצה להיות שחקנית בעין הציבורית בשל החשיפה המורכבת?

מתוך הארכיון

הדיון על מדוע הפסיכיאטרית שלו שונאת את הסדרה אנשים מתים - כי היא מרגישה שהסדרה מהווה עבורו תחליף לטיפול נפשי, מה שמדגיש את כוחה המשחרר והמטפל של היצירה.

6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.

כרטיס ביצועי התוכן המלא של התסריטאים - הסכת מבית איגוד התסריטאים זה הפודקאסט שלי - דברו איתי זה הפודקאסט שלך? קבל גישה לדוח

נושאים שהתוכנית עוסקת בהם

מיניות ואינטימיות

פרקים עם ניתוח מלא

סיכום מעמיק · מתוך הפרק

התסריטאי נדב בן סימון, יו"ר איגוד התסריטאים, חושף איך הופכים לכותב ולמה הקומדיה הכי טובה תמיד באה ממקום של כאב.

פרק מתוך הסכת איגוד התסריטאים, בהנחיית דן בקר וזיו הרמן, המארחים את התסריטאי נדב בן סימון - יו"ר איגוד התסריטאים שכתב סדרות ילדים רבות כמו 'בית הכלבים', 'תחת הזאת שלי' ו'הבויה', וערך את הסריט של 'סיסו וסמחו'. נדב מספר על דרכו מ'עלון מחתרת' ספרותי בתיכון בקיבוץ שפעים, דרך לימודי קולנוע בתל אביב, ועד ההבנה שהכתיבה היא הפורטה שלו ולא הבימוי. הפרק מיועד למי שרוצה להבין איך מתחילים ואיך ממשיכים בקריירת תסריטאות, ושווה האזנה בזכות הכנות על שברונות הלב המקצועיים ועל אמנות הקומדיה. נדב מנתח לעומק את ה'מיקס ז'אנר' של קומדיה ורגש - הסוד שהופך סדרה ל'טיימלס'.

הקומדיות המצחיקות באמת באות ממקום של כאב, ממקום אמיתי ונוגע - לא רק 'דחקות', שמתיישנות מהר. רגש הוא מה שנותן לסדרה אורך חיים (כמו 'פרנדס').
נדב מאמין בהפרדה בין כתיבה לבימוי וכופר באוטריזם הישראלי של 'במאי שהוא גם כותב'. לדבריו, אם הוא מביא במאי מוכשר, הוא מוסיף 'עוד קומה' לתסריט.
בעבודה על סיטקום מסמנים באדום בתסריט בדיוק היכן 'ללחוץ על הרגש' והיכן 'ללחוץ על הפאנץ'' - ולעיתים שוברים רגע רגשי עם פאנץ' כדי לא להישאר בו.
אחד הדברים הקשים בתסריטאות הוא להתחיל פרויקט, להיקשר אליו ולעבוד עליו שנים - ואז שהוא נעצר ולא נמכר ונשאר ב'ספירת החלומות הלא ממומשים'. תסריטאי חייב להכיר זאת ולהתגבר.
בעולם התסריטאות 'אין דבר כזה משהו שהיה ונגמר' - כל היכרות עם במאי או מפיק נושאת פוטנציאל לפרויקט עתידי, ולכן כדאי לעשות כמה שיותר.

השאלה הבולטת בפרק

סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה

סיכום קצר

זיו הרמלין-שד"ר ודן בקר, שני תסריטאים מתחילים, מושיבים מולם תסריטאים ותיקים ושואלים איך באמת פורצים במקצוע הזה בישראל.

רונית וייס-ברקוביץ' ("עניין של זמן") על כתיבת סדרה כניהול מקהלה, ועל מחקר שטח אמיתי מול תחושות בטן
ניר ברגר על הסדרה "הכלום הגדול" שהוא גאה בה למרות כישלונה המסחרי, ועל "לגדול כגיק" כשזה נהיה מיינסטרים
ההסכת בא מטעם איגוד התסריטאים, מתוך הצורך של זוג מתחילים להבין איך ממשיכים אחרי שמתחילים

"לגדול כגיק, ואז פתאום זה נהיה מאוד פופולרי - אתה מרגיש מרומה?" כך שואל ניר ברגר באחד הפרקים, וזו בדיוק רוח ההסכת: לא ראיון מנומס, אלא שיחה כנה על מה זה לכתוב למחיה במדינה הזאת.

זיו הרמלין-שד"ר ודן בקר הם זוג תסריטאים מתחילים, וזו לא הערת אגב - זו נקודת המוצא. הם מושיבים מולם את הוותיקים ושואלים בדיוק את מה שהם עצמם רוצים לדעת: איך מתחילים, ואז, הקשה יותר, איך ממשיכים.

רונית וייס-ברקוביץ', מאחורי "עניין של זמן", מתארת כתיבת סדרה כניהול מקהלה - דמויות שנכנסות ויוצאות מקדמת הבמה - ומתעקשת על מחקר שטח אמיתי מול נוער, לא ניחושים. ניר ברגר מספר על "הכלום הגדול", סדרת ילדים שהוא גאה בה גם אם נכשלה מסחרית בגלל הפלטפורמה.

ההסכת מובא מטעם איגוד תסריטאי הקולנוע והטלוויזיה, וזה מורגש בכנות: מדברים גם על הכישלונות, לא רק על הקרדיטים. למי שחולם על המקצוע, אלה השיחות שלא מלמדים באולפנה.

תסריטאות קולנוע טלוויזיה כתיבה ראיונות תרבות

נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה

הפרק האחרון4 בדצמבר 2025

פרק עשירי (ואחרון לעונה) - נדב בן סימון

אמ;לקסיכום הפרק ב-AI

פרק הנעילה של העונה מארח את נדב בן סימון, יו"ר איגוד התסריטאים ותסריטאי קומדיה שמאחוריו סדרות כמו "אבויה", "זורמים" ו"בית הכלבים". השיחה נוגעת ביחסי תסריטאי-במאי, באתגרי היצירה בישראל ובתפקיד האיגוד. שווה למי שמתעניין בקריירת כתיבה בטלוויזיה הישראלית.

קראו עוד ▾

נדב בן סימון סוגר עונה: איך הופכים לתסריטאי שאנשים רוצים לעבוד איתו.

טיפ הזהב של העונה לתסריטאי מתחיל
מבט מבפנים על יחסי תסריטאי-במאי ועל תפקיד איגוד התסריטאים ביצירה הישראלית

פרקים אחרונים

פרק עשירי (ואחרון לעונה) - נדב בן סימון
4 בדצמבר 20251 שע׳ 9 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
פרק הנעילה של העונה מארח את נדב בן סימון, יו"ר איגוד התסריטאים ותסריטאי קומדיה שמאחוריו סדרות כמו "אבויה", "זורמים" ו"בית הכלבים". השיחה נוגעת ביחסי תסריטאי-במאי, באתגרי היצירה בישראל ובתפקיד האיגוד. שווה למי שמתעניין בקריירת כתיבה בטלוויזיה הישראלית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- טיפ הזהב של העונה לתסריטאי מתחיל
- מבט מבפנים על יחסי תסריטאי-במאי ועל תפקיד איגוד התסריטאים ביצירה הישראלית
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
פרק הנעילה של העונה מארח את נדב בן סימון, יו"ר איגוד התסריטאים ותסריטאי קומדיה שמאחוריו סדרות כמו "אבויה", "זורמים" ו"בית הכלבים". השיחה נוגעת ביחסי תסריטאי-במאי, באתגרי היצירה בישראל ובתפקיד האיגוד. שווה למי שמתעניין בקריירת כתיבה בטלוויזיה הישראלית.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
טיפ הזהב של העונה לתסריטאי מתחיל · מבט מבפנים על יחסי תסריטאי-במאי ועל תפקיד איגוד התסריטאים ביצירה הישראלית
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק תשיעי - רונית ויס-ברקוביץ'
20 בנובמבר 20251 שע׳ 3 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
רונית וייס-ברקוביץ' משתפת בזיכרונות מהימים שחילקה שאלונים בקניון כדי להבין בני נוער לפני שכתבה את 'עניין של זמן'. היא מדברת על הלימוד המקצועי שרכשה בעבודה על סרטי הדרכה בנקאיים ועל השוני המהותי בין מבנה של סרט לטלוויזיה. דרך הניסיון שלה כמנטורית בתוכנית 'Series Makers', היא מסבירה איך במאי קולנוע לומדים לנהל מקהלה של דמויות במקביל בתוך העלילה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- ההבדל בין קולנוע לטלוויזיה הוא ביכולת לנהל כמה עלילות במקביל, מה שהיא מכנה ניהול מקהלה שבה דמויות נכנסות ויוצאות לאור הפרוז'קטור.
- התנסות בכל סוג של עבודה, כולל סרטי הדרכה לבנקים, היא כלי קריטי ללמידה מעשית עבור תסריטאים בתחילת הדרך.
- כתיבה לטלוויזיה דורשת הבנה של 'חוקים' נרטיביים כמו סיפורים שרצים לאורך עונה מול עלילות משנה (B ו-C-plot).
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
רונית וייס-ברקוביץ' משתפת בזיכרונות מהימים שחילקה שאלונים בקניון כדי להבין בני נוער לפני שכתבה את 'עניין של זמן'. היא מדברת על הלימוד המקצועי שרכשה בעבודה על סרטי הדרכה בנקאיים ועל השוני המהותי בין מבנה של סרט לטלוויזיה. דרך הניסיון שלה כמנטורית בתוכנית 'Series Makers', היא מסבירה איך במאי קולנוע לומדים לנהל מקהלה של דמויות במקביל בתוך העלילה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
ההבדל בין קולנוע לטלוויזיה הוא ביכולת לנהל כמה עלילות במקביל, מה שהיא מכנה ניהול מקהלה שבה דמויות נכנסות ויוצאות לאור הפרוז'קטור. · התנסות בכל סוג של עבודה, כולל סרטי הדרכה לבנקים, היא כלי קריטי ללמידה מעשית עבור תסריטאים בתחילת הדרך. · כתיבה לטלוויזיה דורשת הבנה של 'חוקים' נרטיביים כמו סיפורים שרצים לאורך עונה מול עלילות משנה (B ו-C-plot).
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק שמיני - ניר ברגר
29 באוקטובר 20251 שע׳ 2 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
התסריטאי ניר ברגר מנתח את המתח בין כתיבה אישית לבין הצורך לתקשר עם קהל, ומסביר למה הוא רואה בטלוויזיה מכשיר עינויים שמונע מהדמויות להגיע לסיפוק שהצופים רוצים. הוא משתף בתחושת ההחמצה שלו כמי שגדל כגיק ורואה את עולמות התוכן שלו נשחקים בעיבודים בלתי פוסקים. בנוסף, הוא פותח את הסיפור מאחורי 'הכלום הגדול', סדרה שלא זכתה לחשיפה בגלל הפלטפורמה שבה שודרה, למרות שהקדימה את זמנה בסגנון שפונה לילדים ומבוגרים כאחד.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- כתיבת סדרה היא מכשיר עינויים - היא מחזיקה את השתנות הדמות במרחק סנטימטרים מהצופה, כי ברגע שהיא תקרה, הסדרה תיגמר.
- הפיכת תרבות הגיקים למיינסטרים יצרה אצל כותבים מוקדמים תחושת החמצה, כי אין יותר IPs שלא עובדו ושניתן לשאוף להפיק בעצמך.
- הצלחה של יצירה תלויה באופן קריטי בפלטפורמה; 'הכלום הגדול' נכשלה מסחרית בגלל שיבוץ בערוץ נישה שנעלם, למרות דמיון לקונספט של סדרות מצליחות כמו 'בנץ'.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
התסריטאי ניר ברגר מנתח את המתח בין כתיבה אישית לבין הצורך לתקשר עם קהל, ומסביר למה הוא רואה בטלוויזיה מכשיר עינויים שמונע מהדמויות להגיע לסיפוק שהצופים רוצים. הוא משתף בתחושת ההחמצה שלו כמי שגדל כגיק ורואה את עולמות התוכן שלו נשחקים בעיבודים בלתי פוסקים. בנוסף, הוא פותח את הסיפור מאחורי 'הכלום הגדול', סדרה שלא זכתה לחשיפה בגלל הפלטפורמה שבה שודרה, למרות שהקדימה את זמנה בסגנון שפונה לילדים ומבוגרים כאחד.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
כתיבת סדרה היא מכשיר עינויים - היא מחזיקה את השתנות הדמות במרחק סנטימטרים מהצופה, כי ברגע שהיא תקרה, הסדרה תיגמר. · הפיכת תרבות הגיקים למיינסטרים יצרה אצל כותבים מוקדמים תחושת החמצה, כי אין יותר IPs שלא עובדו ושניתן לשאוף להפיק בעצמך. · הצלחה של יצירה תלויה באופן קריטי בפלטפורמה; 'הכלום הגדול' נכשלה מסחרית בגלל שיבוץ בערוץ נישה שנעלם, למרות דמיון לקונספט של סדרות מצליחות כמו 'בנץ'.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק שביעי - נח סטולמן
11 בספטמבר 202547 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
הפודקאסט חוזר לאחר הפסקה ארוכה עם פרק מיוחד המארח את בועז גולן. השיחה מתמקדת במסלול חייו של בועז, החל מהשירות הצבאי והמעבר ללימודי הנדסה, דרך קריירה ענפה בחברות הייטק משמעותיות כמו סייפן וסמסונג, ועד להחלטות המורכבות על מגורים בגולן וניהול קריירה תובענית במקביל. הפרק מציע הצצה מרתקת לאיזון בין שאיפות מקצועיות לבין ערכים משפחתיים וקהילתיים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- השילוב בין מגורים בפריפריה הרחוקה לבין קריירת הייטק תובענית במרכז דרש התמסרות יוצאת דופן וניהול זמנים קפדני.
- התפתחות הקריירה של בועז נשזרה בעסקאות משמעותיות בשוק השבבים העולמי, החל מסייפן ועד לסמסונג.
- היכולת להוביל פיתוח ליבה של טכנולוגיות מוצרי צריכה גלובליים, כמו המצלמה הראשית של סדרת הגלקסי, מעניקה סיפוק מקצועי רב.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾למה בועז עזב את רמת הגולן אחרי שנתיים כמדריך טיולים בקשת?
אחרי השחרור מהצבא ב-1999 בועז גר בקשת שנתיים והדריך טיולים, ושם גם התחתן עם חני. אשתו אמרה לו שההדרכה נחמדה אבל צריך גם לפרנס, והוא חזר אל מה שלמד בתיכון, אלקטרוניקה, ונרשם בגיל 26 להנדסת חשמל בטכניון.
▾איפה עבד בועז אחרי הטכניון ומה קרה לחברה הראשונה שלו?
ב-2003 הוא התחיל לעבוד בנתניה בחברת סייפן, שנה וחצי כסטודנט ואחריהן שנה וחצי כמהנדס. סייפן נמכרה לספנשן והיום היא סייפרס, גלגול שלישי של אותה חברה.
▾על איזה שבב של סמסונג גלקסי הוביל בועז את הפיתוח?
בסמסונג הוא היה ראש צוות שהוביל את הפיתוח הדיגיטלי של השבב במצלמה הראשית של גלקסי S7 ו-S8. לדבריו זו הרגשה נדירה בהייטק, לשלוף טלפון מהכיס ולהראות לאנשים רכיב שאתה בנית, ומאחר ששבב נבנה על בסיס קודמו יש סיכוי שחלקים ממנו עדיין שם.
▾איך נראה השבוע של בועז אחרי שחזר לגולן ב-2015 והמשיך לעבוד במרכז?
שלוש שנים הוא היה על הקו רמת הגולן מול רמת גן: יציאה ביום ראשון ב-4 בבוקר כדי לחמוק מהפקקים, הגעה ב-6, ריצה בפארק הירקון ולינה אצל ההורים. זה היה לפני הקורונה, כשהדרישה הייתה חמישה ימי עבודה במשרד, ובשבועות של מילואים בטנקים הלוח נעשה צפוף עוד יותר.
▾מה גרם לבועז להחליט לעזוב את סמסונג אחרי אחת עשרה שנים?
הילד החמישי נולד אחרי המעבר לגולן, אשתו פתחה עסק והוא רצה להיות זמין יותר בבית. בדיעבד הוא הבין שהנסיעות ממילא היו מחזיקות מעמד עוד חצי שנה עד שנה, ובמקביל כבר חיפש מקום קרוב יותר ועבר לווסטרן דיגיטל.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק שישי - ענת אורן
28 באוגוסט 20251 שע׳ 2 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
הפודקאסט מארח את התסריטאית והמרצה נת אורן לשיחה פתוחה על עולם התסריטאות בישראל. הדיון עובר בין ההבדלים המקצועיים בין לימודי קולנוע לטלוויזיה, האתגרים בהוראה בזמן תקופות משבר לאומיות, ועד להתמודדות האישית עם הפומביות והחשיפה שנוצרות בעקבות יצירה אישית. הפרק מיועד לאנשים המעוניינים להבין את מאחורי הקלעים של היצירה הישראלית ואת הקושי שבשילוב בין יצירה אישית לבין החיים הציבוריים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- קיים הבדל תרבותי בתפיסה המקצועית בין סטודנטים לקולנוע לסטודנטים לטלוויזיה, כאשר האחרונים נתפסים כפרקטיים ושיתופיים יותר.
- הוראת תסריטאות בזמן מלחמה מחייבת מרצים להתמודד עם רגשות מורכבים של הסטודנטים ועם הצורך האישי של חלקם לבחור באסקפיזם טהור דרך הכתיבה.
- חשיפה פומבית כיוצרת ושחקנית מביאה עמה אתגרים של אובדן פרטיות, מה שגורם ליוצרים להעריך מחדש את הרצון להופיע בתוך היצירות של עצמם.
- הקושי הרגשי בהוראת סטודנטים שעברו טראומות לאומיות דורש מהמרצים יכולות הכלה שחורגות לעיתים מתחומי ההוראה המקצועיים המקובלים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
הפודקאסט מארח את התסריטאית והמרצה נת אורן לשיחה פתוחה על עולם התסריטאות בישראל. הדיון עובר בין ההבדלים המקצועיים בין לימודי קולנוע לטלוויזיה, האתגרים בהוראה בזמן תקופות משבר לאומיות, ועד להתמודדות האישית עם הפומביות והחשיפה שנוצרות בעקבות יצירה אישית. הפרק מיועד לאנשים המעוניינים להבין את מאחורי הקלעים של היצירה הישראלית ואת הקושי שבשילוב בין יצירה אישית לבין החיים הציבוריים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
קיים הבדל תרבותי בתפיסה המקצועית בין סטודנטים לקולנוע לסטודנטים לטלוויזיה, כאשר האחרונים נתפסים כפרקטיים ושיתופיים יותר. · הוראת תסריטאות בזמן מלחמה מחייבת מרצים להתמודד עם רגשות מורכבים של הסטודנטים ועם הצורך האישי של חלקם לבחור באסקפיזם טהור דרך הכתיבה. · חשיפה פומבית כיוצרת ושחקנית מביאה עמה אתגרים של אובדן פרטיות, מה שגורם ליוצרים להעריך מחדש את הרצון להופיע בתוך היצירות של עצמם. · הקושי הרגשי בהוראת סטודנטים שעברו טראומות לאומיות דורש מהמרצים יכולות הכלה שחורגות לעיתים מתחומי ההוראה המקצועיים המקובלים.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק חמישי - אריק שגב
13 באוגוסט 202546 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
בפרק זה מתארח התסריטאי והיוצר אריק סגב, שמדבר על הקריירה העשירה שלו בטלוויזיה הישראלית, החל מתוכניות מערכונים ועד לסדרה השנויה במחלוקת אנשים מתים. סגב מסביר כיצד הוא משתמש בקומדיה כשפת התמודדות עם משברים קשים, כולל מחלה ומוות, ומותח ביקורת על הניסיונות להנדס הצלחה טלוויזיונית ללא תשוקה אמיתית. האזנה מומלצת לתסריטאים ויוצרים המבקשים להבין את האומץ הנדרש להוצאת רגש גולמי וכנה אל המסך.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- היכולת היהודית והישראלית להפוך מצוקות קשות ליצירה ולקומדיה היא כלי הישרדותי תרבותי מהותי.
- ניסיון להנדס הצלחה טלוויזיונית באופן טכני, ללא תשוקה או פשן, מוביל לתוצר מנוכר ופחות אפקטיבי.
- פריצת דרך יצירתית מחייבת לעיתים קרובות את התסריטאי להתעקש על החזון שלו מול מפיקים שמחפשים את הנוסחה המוכרת והבטוחה.
- עבודה על תכנים קומיים עלילתיים מול תכנים שאינם עלילתיים דורשת תהליכי יצירה שונים, כאשר המפתח הוא לשמור על רעננות למרות חזרתיות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
בפרק זה מתארח התסריטאי והיוצר אריק סגב, שמדבר על הקריירה העשירה שלו בטלוויזיה הישראלית, החל מתוכניות מערכונים ועד לסדרה השנויה במחלוקת אנשים מתים. סגב מסביר כיצד הוא משתמש בקומדיה כשפת התמודדות עם משברים קשים, כולל מחלה ומוות, ומותח ביקורת על הניסיונות להנדס הצלחה טלוויזיונית ללא תשוקה אמיתית. האזנה מומלצת לתסריטאים ויוצרים המבקשים להבין את האומץ הנדרש להוצאת רגש גולמי וכנה אל המסך.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
היכולת היהודית והישראלית להפוך מצוקות קשות ליצירה ולקומדיה היא כלי הישרדותי תרבותי מהותי. · ניסיון להנדס הצלחה טלוויזיונית באופן טכני, ללא תשוקה או פשן, מוביל לתוצר מנוכר ופחות אפקטיבי. · פריצת דרך יצירתית מחייבת לעיתים קרובות את התסריטאי להתעקש על החזון שלו מול מפיקים שמחפשים את הנוסחה המוכרת והבטוחה. · עבודה על תכנים קומיים עלילתיים מול תכנים שאינם עלילתיים דורשת תהליכי יצירה שונים, כאשר המפתח הוא לשמור על רעננות למרות חזרתיות.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק רביעי - אלי תבור
30 ביולי 202544 דק׳
פרק שלישי - דפנה לוין
15 ביולי 202546 דק׳
פרק שני - נועה פניני
29 ביוני 202559 דק׳
פרק ראשון - אלעד חן
27 ביוני 202555 דק׳