אפקטיביות וניהול זמן בדרך נשית

אולי הבעיה היא לא שאנחנו עצלניות ולא ממוקדות, אלא שמערכת הציפיות מאיתנו להיות מכונה פרודוקטיבית קבועה פשוט מנוגדת לטבע ולמחזוריות ההורמונלית הנשית.

בלייב חודשי מקבוצת הפייסבוק, סמדר מילר עוסקת באפקטיביות וניהול זמן בדרך נשית — נושא שהיא מעולם לא לימדה והופתעה מכמות התגובות והבקשות אליו. היא מציגה סקר שמילאו מאות נשים, ובו שלושת המקומות הראשונים מוקדשים דווקא למנוחה: מריחת זמן על שטויות, חוסר חשק לעשייה ימים שלמים, וצורך בהפסקות גדולות בין משימות. מכאן היא טוענת שהציפייה לתפוקה אחידה לאורך כל היום וכל החודש ירשה מהמהפכה התעשייתית ומאתוס המכונה, והיא מתעלמת מהתמהיל ההורמונלי המשתנה של האישה בכל יום. הפרק מיועד לנשים — בעיקר עצמאיות ויזמות — שמתייסרות מרגשות אשם סביב מנוחה, ומזמין אותן לבנות יום לפי הגוף והלב במקום לפי תבנית סיזיפית.

תובנות מרכזיות

• מתוך סקר של מאות נשים, שלושת הקשיים המובילים בניהול זמן קשורים כולם למנוחה ולחוסר חשק — לא לחוסר שעות או לחוסר יכולת — מה שמרמז שהבעיה היא במערכת הציפיות ולא בנשים עצמן.
• אתוס התפוקה האחידה — אותן שעות, אותו טמפו, אותה עירנות בכל יום — ירש ממבנה המהפכה התעשייתית, ואותו מבנה מוטמע גם בבית הספר עם הצלצולים, ההפסקות והייצור.
• התמהיל ההורמונלי משתנה בכל יום בחודש: בימים שלקראת הביוץ היכולות הוורבליות והקרינה גבוהות יותר, ובימים שלקראת הדימום יש נטייה להעמקה והתבוננות — כך שאי אפשר לצפות לתפוקה זהה לאורך כל החודש.
• סמדר מזהה שריכוז השיא שלה הוא מוקדם בבוקר (חמש וחצי-שש), לפני שהבנות מתעוררות, ולכן היא מקצה לחלון השקט הזה את המשימות הקשות ביותר כמו עניינים של כסף ואקסלים.
• נוכחות הילדים בסביבה מורידה את חדות הריכוז בגלל אפקט הורמונלי שדומה למצב ההנקה והאוקסיטוצין — גם שנים אחרי גמילה.