הרב מאיר אליהו | פרשת שלח לך | מוסאיוף - ה׳תשפ״ו

שיעור תורני שלאחר חג השבועות העוסק בחובת לימוד התורה ובשאלה כיצד חכמי הדורות הקודמים השיגו עוצמות תורה אדירות שאין לנו השגה בהן.

הרב פותח בכך שחג השבועות, כשיא של מהלך פסח-ספירת העומר-שבועות, נועד לשדרג ולחדש את האדם ונשמתו. משם הוא עובר לחובת לימוד התורה ביום ובלילה בכל הכוח, ומדגיש כמה מועטת התורה שבידינו לעומת הדורות הקודמים שהיו בקיאים בכל הבבלי, הירושלמי, המדרשים והזוהר. הוא מסביר שהשכל האנושי נחסם על ידי טומאה וקליפות שאדם מוסיף על עצמו בעבירות ובהרגלים רעים. כדי ליישב כיצד רבי עקיבא והקדמונים השיגו כל כך הרבה, הוא מביא שהם היו מיטהרים באפר פרה אדומה, משביעים מלאכים ונקיים מעוונות, וכן מביא את דוד המלך והאר"י שזכו ללמוד בעליות נשמה כמות עצומה של תורה בלילה אחד.

תובנות מרכזיות

• מהלך פסח-ספירת העומר-שבועות נתפס כמערך אחד שלם שנועד לחדש ולשדרג את נשמת האדם.
• התורה שבידינו היום היא פחות מאחוז ממה שהיה לדורות הקודמים, שהיו בקיאים בשש מאות ואף שבע מאות סדרי משנה.
• הטומאה והקליפות שאדם מוסיף על עצמו בעבירות ובהרגלים רעים יוצרות חציצה בין האדם לתורה וחוסמות את קליטת הלימוד.
• היצר הרע מתחיל דק כחוט עכביש וגדל בהדרגה עד שנעשה עבות כעבותות העגלה שקשה לשבור.
• טהרת אפר פרה אדומה והשבעת מלאכים אפשרו לקדמונים לזכור כל מה שלמדו ולהשיג עומקים שאין לנו השגה בהם.
• דוד המלך והאר"י זכו בעליות נשמה ללמוד בלילה אחד מה שתלמיד ותיק לומד במאה שנה.