סיור בחכמי ההלכה של איטליה ויוון בתחילת תקופת האחרונים, כולל ספר נדיר שמתאר ארטילריה, אבק שריפה ומוזיקה במקדש.
הרב יצחק שילת ממשיך בסקירת תולדות ספרות ההלכה בקרב חכמי איטליה ויוון בתחילת תקופת האחרונים. הוא עובר חכם אחר חכם — מספר "משפטי שמואל" של רבי שמואל קלעי שדן בשאלת "אלו ואלו דברי אלוקים חיים" והאם יש אמת הלכתית אחת; דרך הרמ"ע מפאנו המקובל ובעל "אלפסי זוטא"; ועד ספרים יוצאי דופן כמו "שלטי הגיבורים" של רבי אברהם פורטליאונה (שער אריה), "מאה שערים" של רבי אליהו קפסלי מכרתים, ו"גידולי תרומה". הפרק מתאים למי שמתעניין בתולדות ההלכה, בפזורה היהודית באיטליה וביוון, ובספרים נשכחים שראויים ללימוד.
תובנות מרכזיות
- ב"משפטי שמואל" מובא מקור נדיר בשם רבנו יחיאל מפריז הטוען שאין אמת הלכתית מקורית אחת, אלא התורה ניתנה כך שאפשר להגיע לכמה מסקנות, ויש ללכת אחר הכרעת חכמי הדור — בניגוד לרמב"ם הסובר שתמיד צד אחד מכוון לאמת המקורית.
- הרמב"ם מסביר את ריבוי המחלוקות בכך ש"התמעטו הלבבות": מה שידעו לכוון אל האמת התורנית בזמן יהושע ופנחס, פחתה היכולת לעשותו בדורות שאחריהם.
- "שלטי הגיבורים" של רבי אברהם פורטליאונה הוא ספר חד-פעמי בספרות היהודית — סביב בית המקדש הוא נכנס לתורת המוזיקה, תורת המלחמה, בעלי חיים וביולוגיה, ואף מתאר ארטילריה, סוללות ואבק שריפה.
- ספרי רבי יוסף קארו (בית יוסף, שולחן ערוך, כסף משנה) הודפסו באיטליה ולא בנוכחותו, ולכן ביקש מהרמ"ע מפאנו לפקח על ההדפסה של ה"כסף משנה".
- פירושו של רבי עזריה פיגו, "גידולי תרומה", הוא שהפך את "ספר התרומות" הנידח של רבי שמואל הסרדי לספר מוכר ומקובל אצל הפוסקים.
מה פירוש "אלו ואלו דברי אלוקים חיים" — האם יש אמת הלכתית אחת ואחד הצדדים טועה, או שהתורה ניתנה כך שאין אמת מקורית אחת, וכיצד הדבר מתיישב עם איסור והיתר שאינם יכולים להתקיים יחד?