פרק 3: באמריקה הרוב לא קובע
עודכן: מאת צוות פודקאסט·ישראל
/ הפרק במספרים
| פורסם | 18 בספטמבר 2024 |
|---|---|
| אורך | 27 דק׳ (קצר ב-14% מהממוצע בתוכנית) |
| הנושא המרכזי | תרחיש התיקו בבחירות לנשיאות ארה״ב |
| אורחים | פרופסור אופר קנינג |
| קטגוריה | חדשות ואקטואליה |
על מה הפרק עם פרופסור אופר קנינג?
מה קורה אם הבחירות לנשיאות ארה״ב מסתיימות בתיקו, ואיך המערכת הפוליטית האמריקאית מתמודדת עם תרחיש כאוטי כזה.
הפרק צולל לתרחיש הנדיר אך האפשרי של תיקו אלקטורלי (269-269) בבחירות לנשיאות ארה"ב. בעזרת פרופסור אופר קנינג, מומחה לפוליטיקה, נבחנת הפרוצדורה המסובכת שמתרחשת במקרה כזה, כולל ההצבעה בקונגרס והשלכותיה. הדיון מנתח את העיוותים ההיסטוריים והעכשוויים של שיטת האלקטורים, ומעלה את השאלה האם המערכת האמריקאית ערוכה למשבר חוקתי שכזה בעידן של קיטוב פוליטי חריף.
/ תובנות מרכזיות
- במקרה של תיקו אלקטורלי, בית הנבחרים בוחר את הנשיא, כאשר לכל מדינה יש קול אחד בלבד, מה שמעניק כוח לא פרופורציונלי למדינות קטנות ויתרון מובנה לרפובליקנים.
- שיטת האלקטורים יכולה לגרום למועמד לנצח בנשיאות גם אם הפסיד במניין הקולות הכללי, תופעה שהפכה שכיחה יותר מאז שנת 2000.
- תרחיש של תיקו כפול, שבו גם ההצבעה בבית הנבחרים מסתיימת בשוויון, יוביל לכך שסגן הנשיא הנבחר על ידי הסנאט יכהן כנשיא זמני.
- הפעם האחרונה שבה היה תיקו אלקטורלי ממשי הייתה בשנת 1800, והיא הובילה לחקיקת התיקון ה-12 לחוקה האמריקאית כדי למנוע הישנות של המצב.
האם שיטת האלקטורים לא לוקחת בסופו של דבר את הכוח מידי המצביעים עצמם, ומשאירה אותם ניטרליים לנוכח תרחישים מורכבים כאלה?
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
/ שאלות נפוצות על הפרק
- על מה הפרק הזה?
- הפרק צולל לתרחיש הנדיר אך האפשרי של תיקו אלקטורלי (269-269) בבחירות לנשיאות ארה"ב. בעזרת פרופסור אופר קנינג, מומחה לפוליטיקה, נבחנת הפרוצדורה המסובכת שמתרחשת במקרה כזה, כולל ההצבעה בקונגרס והשלכותיה. הדיון מנתח את העיוותים ההיסטוריים והעכשוויים של שיטת האלקטורים, ומעלה את השאלה האם המערכת האמריקאית ערוכה למשבר חוקתי שכזה בעידן של קיטוב פוליטי חריף.
- מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
- במקרה של תיקו אלקטורלי, בית הנבחרים בוחר את הנשיא, כאשר לכל מדינה יש קול אחד בלבד, מה שמעניק כוח לא פרופורציונלי למדינות קטנות ויתרון מובנה לרפובליקנים. · שיטת האלקטורים יכולה לגרום למועמד לנצח בנשיאות גם אם הפסיד במניין הקולות הכללי, תופעה שהפכה שכיחה יותר מאז שנת 2000. · תרחיש של תיקו כפול, שבו גם ההצבעה בבית הנבחרים מסתיימת בשוויון, יוביל לכך שסגן הנשיא הנבחר על ידי הסנאט יכהן כנשיא זמני. · הפעם האחרונה שבה היה תיקו אלקטורלי ממשי הייתה בשנת 1800, והיא הובילה לחקיקת התיקון ה-12 לחוקה האמריקאית כדי למנוע הישנות של המצב.
מתיאור הפרק
מאז 1992 נרשמה בארה"ב רק מערכת בחירות אחת שבה המועמד הרפובליקני קיבל יותר קולות, ובכל זאת הרפובליקנים זכו שלוש פעמים בנשיאות. אז איך עובדת שיטת הבחירות בארה"ב, למה היא נבנתה כך, ואיך קרה שבשנים האחרונות התוצאות הפכו צמודות במיוחד? מגישים: מאיה רכלין ושמואל רוזנר; עורך: יונתן כיתאין; הפקה: עילי אבידר; עורך סאונד: טל וניג; מרואיין אורח: פרופ' עופר קניג, עמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה See omnystudio.com/listener for privacy information.
/ עוד פרקים על פוליטיקה
- שרון-גלשרון גל - יום רביעידיון סוער על המצב הפוליטי בישראל, הסיכויים לנורמליזציה עם סעודיה והביקורת החריפה על התנהלות מערכת המשפט.
- תורה-של-חירות-פודקאסט-פרשת-השבוע-עם-דב-אלבויםתורה-של-חירות-פודקאסט-פרשת-השבוע-עם-דב-אלבויםהפרק מנתח את פרשת בעלותך, מתמקד באתגרי מנהיגותו של משה, הצורך בהאצלת סמכויות והסיפור המסתורי של מרים ואהרון על אודות 'האישה הקושית'.
- תכנית-הבוקרקריית שמונה קורסת, עם שירן אוחיון, יום שלישי, 23 בדצמבר, 2025המחאה של תושבי קריית שמונה נגד הזנחת העיר והיעדר תוכנית לאומית לשיקום העסקים והקהילה בעקבות המלחמה.
- שאשו וששוןשאשו וששוןפרק סיום של פודקאסט פוליטי-חברתי העוסק בפיטורי יואב גלנט, אכזבה מההנהגה ותחושת ייאוש כללית מהמצב בישראל.