![הפגנה, לא חשוב על מה [הפוליטיקאים]](/_next/image?url=https%3A%2F%2Fd3wo5wojvuv7l.cloudfront.net%2Ft_rss_itunes_square_1400%2Fimages.spreaker.com%2Foriginal%2Fecd7334110e80dff4f18bbbac869d475.jpg&w=384&q=75&dpl=dpl_8FTcG5pp3H9Q8XCWUzFZNHywLCyc)
/ הפרק במספרים
| פורסם | 20 ביולי 2021 |
|---|---|
| אורך | 30 דק׳ (קצר ב-18% מהממוצע בתוכנית) |
| קטגוריה | היסטוריה |
על מה הפרק?
הפרק בוחן את השפעתן ההיסטורית של מחאות חברתיות בישראל על המציאות הפוליטית והחברתית לאורך עשורים.
הפרק סוקר גלי מחאה מרכזיים בישראל, החל מאירועי ואדי סאליב ב-1959 ועד מחאת הפנתרים השחורים ב-1971, ובוחן את השפעתם על הפוליטיקה המקומית. באמצעות שיחה עם ההיסטוריון פרופ' דני גוטווין ומנהיגים פוליטיים כגון מאיר שטרית, הפרק מנתח את התגובה הממשלתית והשלכותיהן לטווח ארוך. זהו פרק חובה למי שרוצה להבין את השורשים החברתיים של אי-השוויון בישראל ואת הקשר הסבוך בין רחוב זועם לבין מקבלי ההחלטות.
/ תובנות מרכזיות
- מחאות מוקדמות כמו ואדי סאליב נתקלו בזלזול והתנשאות מצד הממשלה, בעוד מחאות מאוחרות יותר כמו הפנתרים השחורים היו מאורגנות יותר והשפיעו על מדיניות הרווחה.
- מפלגת השלטון ראתה לעיתים במפגינים גורמים שליליים וניסתה לפגוע בלגיטימיות שלהם באמצעות המשטרה והתקשורת, למרות אזהרות פנימיות בתוך המפלגה על המחיר הפוליטי הצפוי.
- פרופ' דני גוטווין מציין כי המחאה המזרחית הטמיעה שינויים במדיניות השיכון והחינוך, והובילה בטווח הארוך לשינוי שלטוני משמאל לימין.
- סיפורו של מאיר שטרית מדגים כיצד מחאה מקומית מול עוולות בשטח עשויה להוות מקפצה לעשייה פוליטית עבור אלו המבקשים לשנות את המצב מבפנים.
האם היעד של המחאות - השלטון הפוליטי - באמת הושפע והצליח לשנות את המציאות, או שמדובר בתהליכים ארוכים מאוד שלא תמיד משיגים את מטרתם?
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
/ שאלות נפוצות על הפרק
- על מה הפרק הזה?
- הפרק סוקר גלי מחאה מרכזיים בישראל, החל מאירועי ואדי סאליב ב-1959 ועד מחאת הפנתרים השחורים ב-1971, ובוחן את השפעתם על הפוליטיקה המקומית. באמצעות שיחה עם ההיסטוריון פרופ' דני גוטווין ומנהיגים פוליטיים כגון מאיר שטרית, הפרק מנתח את התגובה הממשלתית והשלכותיהן לטווח ארוך. זהו פרק חובה למי שרוצה להבין את השורשים החברתיים של אי-השוויון בישראל ואת הקשר הסבוך בין רחוב זועם לבין מקבלי ההחלטות.
- מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
- מחאות מוקדמות כמו ואדי סאליב נתקלו בזלזול והתנשאות מצד הממשלה, בעוד מחאות מאוחרות יותר כמו הפנתרים השחורים היו מאורגנות יותר והשפיעו על מדיניות הרווחה. · מפלגת השלטון ראתה לעיתים במפגינים גורמים שליליים וניסתה לפגוע בלגיטימיות שלהם באמצעות המשטרה והתקשורת, למרות אזהרות פנימיות בתוך המפלגה על המחיר הפוליטי הצפוי. · פרופ' דני גוטווין מציין כי המחאה המזרחית הטמיעה שינויים במדיניות השיכון והחינוך, והובילה בטווח הארוך לשינוי שלטוני משמאל לימין. · סיפורו של מאיר שטרית מדגים כיצד מחאה מקומית מול עוולות בשטח עשויה להוות מקפצה לעשייה פוליטית עבור אלו המבקשים לשנות את המצב מבפנים.
מתיאור הפרק
חוזרים אל המחאה החברתית הגדולה שמציינת עשור – ולמחאות הבולטות בישראל שבאו לפניה. מוואדי סאליב והפנתרים ועד אוסלו וההתנתקות. איך הן השפיעו על הפוליטיקה? עד כמה הן הצליחו לזעזע את הפוליטיקאים עצמם, והאם השיגו את המטרות שהציבו? אורחים בפרק: דני גוטויין ומאיר שטרית. האזנה נעימה, רותם דנון. https://www.ads.ranlevi.com/2021/07/20/panda-hapoliticaim-hafgana/