מרטין בובר והחשיבה הדיאלוגית, אורח: פרופ' רון מרגולין.

שיחה עם פרופסור רון מרגולין על מרטין בובר, ההגות הדיאלוגית שלו וחשיבותה לזהות היהודית בישראל של היום.

המנחה פותח בכך שהפילוסופיה היהודית חיונית במאבק על דמותה של היהדות בישראל, ומציג את מרטין בובר כאחד מגדולי ההוגים היהודים במאה ה-20 שפיתח את ההגות הדיאלוגית סביב ספרו 'אני ואתה' מ-1923. אורח הפרק, פרופסור רון מרגולין, חוקר פילוסופיה יהודית וחסידות וממנחיו של המנחה, מתואר כדמות רוחנית ואנושית. מרגולין סוקר את הביוגרפיה של בובר — לידתו בווינה, חינוכו אצל סבו בגליציה, המשבר הדתי וההשפעה של ניטשה וקאנט. הוא מתאר את קשריו של בובר עם הרצל ואחד העם, את הביקורת שלו על הציונות המדינית ועל הצורך בתרבות יהודית, ואת עמדתו בשאלה הערבית.

תובנות מרכזיות

• בובר הוא דוגמה לפילוסוף שכל הגותו הבוגרת נשענת על מוקד רעיוני אחד מהפכני — הרעיון הדיאלוגי שב'אני ואתה'.
• הפילוסופיה היהודית היא מרחב לחשיבה ביקורתית על סוג היהדות שמקודם בשלטון, ובובר מציע אפשרות יהודית הומניסטית אחרת.
• החינוך הכפול של בובר אצל סבו בגליציה — מסורת יהודית-חסידית לצד השכלה — עיצב את עולמו, ושני ספרים (ניטשה וקאנט) שינו אותו בגיל 14-16.
• בובר היה עוזרו הצעיר של הרצל יחד עם חיים ויצמן, אך פיתח ביקורת על הציונות המדינית וטען שהתנועה צריכה לעסוק גם בתרבות ובחידוש העברית.
• לחזור לבובר חשוב במיוחד בעידן של מלחמה, מאבק זהותי ועליית האינטליגנציה המלאכותית, שבו ערך האדם מוטל בספק.