רפאל ביתאן מארח את: הרב ציון גז מאנשי החינוך המובילים במגזר החרדי, ומנהל ת"ת רוממה בירושלים - פרק 04
עודכן: מאת צוות פודקאסט·ישראל
/ הפרק במספרים
| פורסם | 14 במאי 2025 |
|---|---|
| אורך | 1 שע׳ 8 דק׳ |
| קטגוריה | תרבות וספרות |
על מה הפרק?
שלושה סירובים מישיבות מובילות ונצחון בחידון תלמוד ביד אליהו: הרב ציון גז משחזר את מסלול האנדרדוג שלו מתוניסיה ועד ניהול תלמוד תורה רוממה.
ילד שנולד בתוניסיה ב-1964 לאב רוקח ואם מורה, עבר דרך צרפת והגיע לרחובות, מספר לתלמידו לשעבר רפאל ביתאן איך בכלל הגיע לחינוך הדתי: בית הספר הממלכתי סירב לקבל עולה חדש, ודווקא מנהל תחכמוני קיבל את אביו במאור פנים. משם נמשכו הסירובים, נתיב מאיר במכתב לקוני בלי מבחן, ואחריו ישיבת ההסדר, עד שחידון תלמוד ארצי ביד אליהו פתח לאנדרדוג את הדלת. שיחה על זהות, על אפליה שבבית לא דיברו עליה, ועל אב שהמשיך הלאה בלי תלונות.
/ תובנות מרכזיות
- את תוניסיה המשפחה עזבה מטעמים ביטחוניים אחרי מלחמת ששת הימים, ואת צרפת מטעמי דת: האם פחדה שילד שלומד בגן של נוצרים ימצא שם בהמשך גם בת זוג.
- עד גיל שלוש טיפלה בו בתוניסיה עוזרת ערבייה, ובצרפת היה היהודי היחיד בגן ציבורי, בעיר שספק אם היה בה מניין.
- האב חבש כיפה רק כשנעשה סבא, ובכל זאת קיבל בפשטות את בקשת מנהל תחכמוני: הכיפה עלתה על הראש בכניסה לבית הספר וירדה ביציאה.
- על הסירובים, כולל מכתב לקוני בלי מבחן מנתיב מאיר, האב לא דיבר במונחי אפליה אלא המשיך הלאה, וזה בנה אצל הבן תודעת אנדרדוג עם דלק להוכיח.
- הפריצה הגיעה בחידון תלמוד ארצי: הוא הגיע ליד אליהו בבגדים פשוטים ובלי יומרות, לא האמין שיעלה לגמר, ואז קראו בשמו מול אולם מלא מפה לפה.
מתי נשרפת, כלומר נהיית חלק מהציבור החרדי? והתשובה: בגיל 18, לא משום ששכנעו אותי אלא משום שקיבלתי כתב קרה מהציונות הדתית ומהחילונים, והמקום היחיד שקיבל אותי בזרועות פתוחות היה הציבור החרדי.
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
/ שאלות נפוצות על הפרק
- על מה הפרק הזה?
- ילד שנולד בתוניסיה ב-1964 לאב רוקח ואם מורה, עבר דרך צרפת והגיע לרחובות, מספר לתלמידו לשעבר רפאל ביתאן איך בכלל הגיע לחינוך הדתי: בית הספר הממלכתי סירב לקבל עולה חדש, ודווקא מנהל תחכמוני קיבל את אביו במאור פנים. משם נמשכו הסירובים, נתיב מאיר במכתב לקוני בלי מבחן, ואחריו ישיבת ההסדר, עד שחידון תלמוד ארצי ביד אליהו פתח לאנדרדוג את הדלת. שיחה על זהות, על אפליה שבבית לא דיברו עליה, ועל אב שהמשיך הלאה בלי תלונות.
- מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
- את תוניסיה המשפחה עזבה מטעמים ביטחוניים אחרי מלחמת ששת הימים, ואת צרפת מטעמי דת: האם פחדה שילד שלומד בגן של נוצרים ימצא שם בהמשך גם בת זוג. · עד גיל שלוש טיפלה בו בתוניסיה עוזרת ערבייה, ובצרפת היה היהודי היחיד בגן ציבורי, בעיר שספק אם היה בה מניין. · האב חבש כיפה רק כשנעשה סבא, ובכל זאת קיבל בפשטות את בקשת מנהל תחכמוני: הכיפה עלתה על הראש בכניסה לבית הספר וירדה ביציאה. · על הסירובים, כולל מכתב לקוני בלי מבחן מנתיב מאיר, האב לא דיבר במונחי אפליה אלא המשיך הלאה, וזה בנה אצל הבן תודעת אנדרדוג עם דלק להוכיח. · הפריצה הגיעה בחידון תלמוד ארצי: הוא הגיע ליד אליהו בבגדים פשוטים ובלי יומרות, לא האמין שיעלה לגמר, ואז קראו בשמו מול אולם מלא מפה לפה.
מתיאור הפרק
הפודקאסט של רפאל ביתאן "מי אנחנו היום לעומת מה שגדלנו עליו" בתרבות, בחברה, ברוח והפעם עם הרב ציון גז, מי שנחשב לאחת הדמויות המובילות בתחום החינוך במגזר החרדי, הוביל מספר מיזמים בעיקר בשידרוג רמת הלמידה, ההישגים, בתחום החינוך המיוחד, ועוד... בשיחה פתוחה ומרתקת על המקומות בהם גדל, התפיסות החינוכיות העומדות במרכז סדר היום החרדי, מובילי דרך בציבור החרדי שהגיעו מהגזר הדתי לאומי, על הפידבק מתלמידים, ומה נחשב בעיניו כ"מבחן תוצאה מנצח" בהצלחה של תלמידים, ועל התוכנית החדשה שיזם יחד עם רפאל ביתאן, לימודי תרבות בכל הסגנונות כחלק מתוכנית הלימודים הבית-ספרית, תוכנית שת"ת רוממה היה בה הפיילוט וכיום צברה תאו