
רפאל ביתאן מארח את: הרב ציון גז מאנשי החינוך המובילים במגזר החרדי, ומנהל ת"ת רוממה בירושלים - פרק 04
הרב ציון גז, מנהל ת"ת רוממה, חושף איך שלושה סירובים מישיבות מובילות דחפו אותו דווקא אל הציבור החרדי שקיבל אותו בזרועות פתוחות.
רפאל ביתאן מארח את מורו ורבו, הרב ציון גז, מנהל תלמוד תורה רוממה ודמות בולטת בחינוך החרדי, לשיחת חיים על שורשיו ועיצובו. הרב מספר על ילדותו בתוניסיה, מעבר לצרפת ולבסוף עלייה לישראל לרחובות, ועל הדרך שבה הגיע במקרה לחינוך הדתי דרך בית ספר תחכמוני אחרי שבית ספר ממלכתי דחה אותו כעולה. הוא משחזר שלושה סירובים מצטברים מישיבות מובילות (נתיב מאיר, גוש עציון) שעיצבו את תחושת ה'אנדרדוג' שלו, ואת רגע הפריצה כשניצח בחידון תלמוד ארצי ביד אליהו. הפרק רלוונטי למי שמתעניין בסיפורי זהות מזרחית-חרדית, בחינוך ובמסעות אישיים של מנהיגות.
תובנות מרכזיות
- הרב גז הגיע לחינוך הדתי לא מתוך בחירה אידיאולוגית אלא בגלל צירוף מקרים: בית ספר ממלכתי ברחובות דחה אותו כעולה חדש מצרפת, ובית הספר תחכמוני קיבל אותו במאור פנים.
- אביו לא חבש כיפה עד שנהיה סבא, וההורים עזבו את תוניסיה מטעמים ביטחוניים ואת צרפת מטעמי דת בשל פחד מהתבוללות.
- שלושה סירובים רצופים מישיבות מובילות יצרו זהות של אנדרדוג שדווקא הזינה את האנרגיה והמוטיבציה שלו לפרוץ.
- רגע ההיפוך הגיע כשניצח בחידון תלמוד ארצי באולמי יד אליהו מול אלפי תלמידים, מה שהכשיר את הקרקע והפך אותו למבוקש.
- הרב מתאר 'חולשת הדת' שחווה בצעירותו כשראה חברים מהעבר הופכים לפרופסורים, דוקטורים ומבקר המדינה (מתניהו אנגלמן), אך הפרספקטיבה לאורך זמן שינתה את מבטו.
מתי נשרפת, כלומר נהיית חלק מהציבור החרדי? והתשובה: בגיל 18, לא משום ששכנעו אותי אלא משום שקיבלתי כתב קרה מהציונות הדתית ומהחילונים, והמקום היחיד שקיבל אותי בזרועות פתוחות היה הציבור החרדי.