רפאל ביתאן מארח את: זיו יחזקאל - פרק 05
עודכן: מאת צוות פודקאסט·ישראל
/ הפרק במספרים
| פורסם | 20 במאי 2025 |
|---|---|
| אורך | 1 שע׳ 1 דק׳ |
| קטגוריה | תרבות וספרות |
על מה הפרק?
זיו יחזקאל חוזר לקריית אונו של שנות השמונים: אבא חזן עם אוזן שהתפתחה על הטבע, אימא שממציאה שיר לכל סיטואציה, ובית כנסת בבלי שעיצב לו את השמיעה.
שכונת עולים בקריית אונו, מרוקאים, עיראקים ותימנים, היא הרקע שממנו צמח זיו יחזקאל, מהבולטים במבצעי המוזיקה הערבית והפיוט בישראל. בשיחה עם רפאל ביתאן הוא מספר על אב ששר בלהקה שכונתית עוד לפני שחזר בתשובה והפך לבקי גדול בהלכה, ועל אם מרוקאית שממציאה ומלחינה שירים לכל רגע ביום. הוא משחזר את הילד שרצה להיות נגן אקורדיון, את הסולנות במקהלת התלמוד תורה שנגמרה כשהקול התחלף, ואת המעבר אל החזנות, קריאת התורה והמקאם בבית הכנסת של אביו.
/ תובנות מרכזיות
- השמיעה המוזיקלית הגיעה משני כיוונים: אב עם אוזן רגישה שפיתח את הצליל שלו על הטבע עוד לפני שידע מקאמים, ואם שהיא תיבת נגינה מהלכת עם שיר לכל סיטואציה, עד כדי חידון משפחתי על היצירות שלה.
- ההשראה הראשונה הייתה הריתמיקאית עם האקורדיון בגן: הוא אילץ את אמו לקנות אקורדיונים מקרטון, הרס אותם בחמת זעם כשאיש לא הקשיב, ודרש חדש להופעה הבאה.
- ההוצאה ממקהלת התלמוד תורה כשהקול התחלף בכיתה ז' שברה את ליבו, והוא מגדיר את ההתמודדות הזאת תהליך שנמשך עד היום.
- בבית הכנסת של אביו שרו בסגנון בבלי מקורי כל עוד זקני יוצאי בבל היו בחיים, וכשנפטרו הנוסח הפך מעצמו לירושלמי, בלי שאיש הכריז על שינוי; את יכולתו לבטא טמפרמנטים בבליים הוא מייחס לאותם קולות ילדות.
- במוסדות שגדל בהם השאיפה הלגיטימית היחידה הייתה להיות גדול הדור, ופייטנים מרוקאים מבוגרים סירבו לפתוח בשיחת מוזיקה, רק שאלה בלימוד פתחה אותם, כי הם תפסו את עצמם תלמידי חכמים ולא מוזיקאים.
מתי החלטת שאתה רוצה להיות זמר או חזן - הייתה אמירה כזאת בפנים, או שזה פשוט קרה?
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
/ שאלות נפוצות על הפרק
- על מה הפרק הזה?
- שכונת עולים בקריית אונו, מרוקאים, עיראקים ותימנים, היא הרקע שממנו צמח זיו יחזקאל, מהבולטים במבצעי המוזיקה הערבית והפיוט בישראל. בשיחה עם רפאל ביתאן הוא מספר על אב ששר בלהקה שכונתית עוד לפני שחזר בתשובה והפך לבקי גדול בהלכה, ועל אם מרוקאית שממציאה ומלחינה שירים לכל רגע ביום. הוא משחזר את הילד שרצה להיות נגן אקורדיון, את הסולנות במקהלת התלמוד תורה שנגמרה כשהקול התחלף, ואת המעבר אל החזנות, קריאת התורה והמקאם בבית הכנסת של אביו.
- מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
- השמיעה המוזיקלית הגיעה משני כיוונים: אב עם אוזן רגישה שפיתח את הצליל שלו על הטבע עוד לפני שידע מקאמים, ואם שהיא תיבת נגינה מהלכת עם שיר לכל סיטואציה, עד כדי חידון משפחתי על היצירות שלה. · ההשראה הראשונה הייתה הריתמיקאית עם האקורדיון בגן: הוא אילץ את אמו לקנות אקורדיונים מקרטון, הרס אותם בחמת זעם כשאיש לא הקשיב, ודרש חדש להופעה הבאה. · ההוצאה ממקהלת התלמוד תורה כשהקול התחלף בכיתה ז' שברה את ליבו, והוא מגדיר את ההתמודדות הזאת תהליך שנמשך עד היום. · בבית הכנסת של אביו שרו בסגנון בבלי מקורי כל עוד זקני יוצאי בבל היו בחיים, וכשנפטרו הנוסח הפך מעצמו לירושלמי, בלי שאיש הכריז על שינוי; את יכולתו לבטא טמפרמנטים בבליים הוא מייחס לאותם קולות ילדות. · במוסדות שגדל בהם השאיפה הלגיטימית היחידה הייתה להיות גדול הדור, ופייטנים מרוקאים מבוגרים סירבו לפתוח בשיחת מוזיקה, רק שאלה בלימוד פתחה אותם, כי הם תפסו את עצמם תלמידי חכמים ולא מוזיקאים.
מתיאור הפרק
הפודקאסט של רפאל ביתאן בו הוא משוחח על "מי אנחנו כיום לעומת מה שגדלנו עליו, בתרבות בחברה וברוח" עם אמנים, רבנים ודמויות חשובות. והפעם, האורח: האמן זיו יחזקאל זיו יחזקאל אמן זמר יוצר ומרצה. פורץ דרך ומוביל בתחום השירה הערבית, זמר ומבצע יחודי בתחומו והופיע בארץ ובעולם, הן כסולן בתזמורות והן בסבבי הופעות שקיים. מוכר גם כמרצה ומוביל שיטת לימוד חדשנית לתיאוריית המוסיקה הערבית ועולם המקאמיפ, מרצה בבית ספר "אלשיך" בתל אביב ובביך ספר "מקאמאת" בצפת, מלמד ומכשיר סטודנטים למוסיקה, לשירה ולנגינה, ומופיע כסולן בשלל תזמורות, כשחקן בהצגות. ובימים אלו יצא במופע חדש "נעימות חיי" שם הוא משלב בין יצירותיו המוסיק