#297 - האולימפיאדה הנאצית, עם שרית זייברט
איך הצליחה גרמניה הנאצית לארח את אולימפיאדת 1936, ולמה העולם בחר בסופו של דבר להשתתף למרות הרדיפות.
פרק 297 של 'היסטוריה גדולה בקטנה' עם עודד פוילשטיין ושרית זייברט עוסק באולימפיאדת הקיץ בברלין 1936, שאירחה גרמניה הנאצית. הפרק מסביר כיצד נבחרה גרמניה לארח עוד בימי רפובליקת ויימאר ב-1931 כמחווה לאחר מלחמת העולם הראשונה — ושנתיים אחר כך עלה היטלר לשלטון והפך אותה לדיקטטורה. הוא מתאר את הוויכוח הבינלאומי על חרם, את ביקור הבדיקה של ראש הוועד האולימפי האמריקאי אייברי ברנדג' שחזר משוכנע שהכל בסדר, ואת מכונת התעמולה שהפעילו הנאצים: הסרת שלטי 'אין כניסה ליהודים', השתקת העיתון האנטישמי 'דר שטירמר', בניית כפר אולימפי ואצטדיון, ותערוכה נודדת. מתאים למי שמתעניין בהיסטוריה של המאה ה-20, בנאציזם ובאופן שבו משטרים מנצלים אירועי ענק לתדמית.
תובנות מרכזיות
- גרמניה זכתה לארח את המשחקים עוד ב-1931 תחת רפובליקת ויימאר, כמחווה להחזרתה ל'חיק משפחת העמים' לאחר מלחמת העולם הראשונה — הבחירה קדמה לעליית הנאצים.
- היטלר עצמו תחילה התנגד לאולימפיאדה וראה בה 'מזימה של היהודים והבונים החופשיים'; דווקא יהודי-למחצה (מישלינג) בשם תיאודור לוואלד שכנע אותו בכמה חודשים ביתרון התעמולתי האדיר של הבמה העולמית.
- ראש הוועד האולימפי האמריקאי אייברי ברנדג', שתמך בחרם בתנאי שגרמניה תתחייב לאמנה האולימפית, נסע לביקור בדיקה ב-1935 — הנאצים 'תפרו' לו ביקור מבוים, והוא חזר ופסל את כל הטענות כשקריות, מה שהוביל את ארה'ב להשתתף.
- כהכנה לתדמית 'מדינה קוסמופוליטית שוחרת שלום' הסירו הנאצים מאות שלטי 'אין כניסה ליהודים ולשחורים' מברלין, השתיקו את העיתון 'דר שטירמר' ויוליוס שטרייכר, והחליפו פרסומי שנאה בחדשות ספורט.
- הפרק מציב את הגזענות הנאצית בהקשר התקופה: גם בארה'ב נהגו חוקי גזע נגד שחורים ורוב אירופה הייתה פשיסטית או לאומנית — אך לפי המנחים, אם כולם היו ב'רמה 6', היטלר היה ב'רמה 11'.
האם תייר יהודי-אמריקאי שנסע לראות את האולימפיאדה הבין שכל הליברליות שהוצגה בברלין היא רק כיסוי וזמני — או שגם יהודים שראו את הסרת השלטים חשבו 'אולי המשטר לא כל כך נורא כמו שאמרו לנו'?