#298 - פרשנויות מרקסיסטיות להיסטוריה היהודית עם ד"ר תום נבון

מה למרקסיזם ולהיסטוריה היהודית — מ"לשאלת היהודים" של מרקס ועד בורוכוב ולשצ'ינסקי, ואיך תיאוריה כלכלית הפכה לאידיאולוגיה ציונית וטריטוריאליסטית.

בפרק 298 — אחד האחרונים של הפודקאסט — מארח דוטן ברום את ד"ר תום נבון מהחוג לתולדות ישראל באוניברסיטת חיפה לשיחה על הפרשנויות המרקסיסטיות להיסטוריה היהודית. הם פותחים במאמרו של מרקס מ-1844, "לשאלת היהודים", ומראים שהוא כמעט אינו עוסק ביהודים עצמם אלא בהבחנה בין אמנסיפציה פוליטית לאמנסיפציה אנושית, תוך שהוא מותיר ניחוח אנטישמי שנוי במחלוקת. משם עוברים אל ההוגים שניסו אחריו לפענח את ההיסטוריה היהודית מנקודת מבט חומרנית: קארל קאוצקי במרקסיזם האורתודוקסי, ובעיקר הסוציולוגים בר בורוכוב (פועלי ציון) ויעקב לשצ'ינסקי (טריטוריאליזם) בסביבות 1905. הפרק מתאים למתעניינים בהיסטוריה אינטלקטואלית, בתנועת העבודה היהודית ובשורשי הרעיון של "פרודוקטיביזציה" של העם היהודי.

תובנות מרכזיות

• מאמרו של מרקס "לשאלת היהודים" (1844) הוא מתעתע: ברובו הוא דיון תיאורטי באמנסיפציה, וכמעט אינו עוסק ביהודים — רק בסופו מזהה את היהדות עם רוח הבורגנות ורדיפת הממון.
• מרקס משאיר שלושה רמזים מתודולוגיים: לחקור את "יהודי ימות החולין" ולא יהודי השבת, להבין את היהדות מתוך היהודי ולא להפך, ולחפש את הסיבות ההיסטוריות לכך שהיהודים השתמרו 'בגלל ההיסטוריה' ולא 'למרות ההיסטוריה'.
• קאוצקי ראה ביהודים קבוצה בעלת פונקציה כלכלית בחברה הפיאודלית (מסחר, ממון, תיווך), וניבא שעם הקדמה הקפיטליסטית הם ייעלמו בהתבוללות — כמו האצילים והכמרים; מבחינתו האנטישמיות והציונות שתיהן גורם ראקציוני התוקע מקל בגלגלי הקדמה.
• בורוכוב ולשצ'ינסקי חולקים אותו ניתוח חברתי-כלכלי כמעט זהה, אך מגיעים למסקנות פוליטיות מנוגדות — ארץ ישראל מול טריטוריה כלשהי — מה שממחיש כיצד התיאוריה הוכפפה לאידיאולוגיה, כמו דקארט שבונה מהלך פילוסופי שלם רק כדי להגיע לאלוהים.
• הסבר היסטורי לריכוז היהודים בענפי תעשייה אומללים (טקסטיל ומזון בסדנאות קטנות): עבר עירוני של מסחר ותיווך נתן להם אוריינות אך מנע מהם כישורים פיזיים ומשמעת לתעשייה הכבדה, ואנטישמיות בקרב הפועלים הסלאביים חסמה את שילובם.