#299 - מזרחנות במנדט הבריטי ובישראל עם ד"ר עמית לוי

איך הפכה המילה 'מזרחנות' מתחום מחקר אקדמי מכובד למונח טעון, ואיך נולד חקר המזרח באוניברסיטה העברית.

בפרק 299 (האחרון בסדרת הפרקים הסדירים) מארח דותן ברום את ד"ר עמית לוי מהחוג ללימודי ישראל באוניברסיטת חיפה, לשיחה על ההיסטוריה של המזרחנות בארץ ישראל. השניים בוחנים את גלגולה של המילה 'מזרחנות' — המקבילה העברית ל'אוריינטליזם' שנטבעה כבר סביב 1917 — ואת המטען השלילי שצברה, בעיקר בעקבות ספרו של אדוארד סעיד מ-1978 (שתורגם לעברית רק בשנת 2000). מכאן הם עוברים להקמת האוניברסיטה העברית, הראשונה במרחב ארץ ישראל, ולשאלות שעלו לגבי תכליתה, שפת ההוראה והתחומים שיילמדו בה — מדעי היהדות, ערבית והמזרח. הפרק מתאים למתעניינים בהיסטוריה אינטלקטואלית, בתולדות האקדמיה הישראלית ובהגירת ידע בין אירופה לארץ ישראל.

תובנות מרכזיות

• המילה 'מזרחנות' נטבעה בעברית כתחליף ל'אוריינטליזם', ולפי לוי מופעים שלה בעיתונות העברית מתוארכים כבר ל-1917 — לפני שהמונח צבר משמעות שלילית.
• ספרו של אדוארד סעיד 'אוריינטליזם' (1978) חולל מהפך בדיסציפלינה בכך שקשר את חקר המזרח לפעולות הכיבוש, ההשתלטות והניצול של המעצמות האירופיות — ותורגם לעברית רק בשנת 2000.
• חוקרים רבים נמנעים היום מהכינוי 'מזרחן' ומעדיפים הגדרה ספציפית כמו 'חוקר טורקיה' או 'חוקר מזרח תיכון'; אחד מהם אמר ללוי ש'מזרחנים' הם בעיניו רק הפרשנים בטלוויזיה.
• האוניברסיטה העברית נהגתה במקור כדי לעקוף את הנומרוס קלאוזוס — המכסות על קבלת יהודים למוסדות השכלה גבוהה במזרח אירופה — ורק מאוחר יותר עוצבה ברוח הציונות הרוחנית של אחד העם כ'מרכז רוחני'.
• בטקס הפתיחה של האוניברסיטה ב-1 באפריל 1925 נשא דברים הלורד ארתור בלפור — בחירה שלא כולם אהבו, גם לא בקרב יהודים, מחשש שתחזק את זיהוי התנועה הציונית עם האימפריאליזם הבריטי.
• התכנון האדריכלי המקורי של האוניברסיטה על הר הצופים היה אוריינטליסטי ומרהיב — מבנה עם כיפה ענקית בהשראת איה סופיה שבאיסטנבול.