כשאיראן תרוץ לפצצה: איך ייראה המזרח התיכון אחרי המלחמה?

מומחה איראן ותיק מאמ"ן מסביר מדוע אין פתרון צבאי לאיראן, ולמה המלחמה דווקא תקרב את הפצצה הגרעינית במקום למנוע אותה.

שאול אמסטרדמסקי מארח את דני סיטרינוביץ', שבילה כמעט 25 שנים באמ"ן ושיחק עשרות משחקי מלחמה על איראן, לשיחה על המלחמה האחרונה מול איראן ועל מה שבא אחריה. סיטרינוביץ' טוען שכל המלחמה נשענה על הנחה מוטעית — שהמשטר האיראני יקרוס מהר אם רק יחוסלו בכירים — ושאין פתרון קינטי לאיום האיראני: כמה שלא נהרוס, המשטר לא יקרוס. הוא מסביר מי מנהל היום את איראן בפועל (אנשי משמרות המהפכה), למה הם מוכנים להקריב את עמם כדי לשמר את המשטר ואת תוכנית הגרעין, ומדוע סגירת מצרי הורמוז הייתה צפויה לחלוטין למרות שהפתיעה את העולם. הפרק מיועד למי שמתעניין במודיעין, באיראן ובאסטרטגיה ישראלית, ושווה האזנה בזכות הניתוח המפוכח והמנוגד לקו הרשמי.

תובנות מרכזיות

• אין פתרון קינטי לאיום האיראני — כמה שישראל תהרוס, המשטר לא יקרוס; הפתרון לדעת סיטרינוביץ' הוא דווקא מדיני: הסדרים עם הסעודים, הפלסטינים ולבנון.
• סגירת מצרי הורמוז לא הייתה הפתעה אמיתית — בכל משחקי המלחמה האיראנים סגרו אותם מיידית, וזה נכתב בכל מקום; ההפתעה נבעה מהנחה שהמשטר יקרוס תוך יומיים-שלושה.
• למשטר האיראני אין 'מנגנון כניעה' — הוא מוכן להקריב את עמו וחייליו ולא לוותר על הליבה (טילים וגרעין), כי הגרעין הוא סמל המשטר ולא רק כלי נשק.
• המרוץ אחרי המלחמה כפול: התגרענות מול הפלת המשטר — וסיטרינוביץ' מעריך שההתגרענות תקרה קודם בהסתברות גבוהה מאוד; עם 460 ק"ג אורניום מועשר ל-60%, איראן יכולה להגיע ל-90% מהר מאוד.
• פצצה גרעינית בידי איראן תהיה אירוע רע מאוד אך לא סוף מדינת ישראל — היא תוביל למרוץ חימוש אזורי (סעודיה, מצרים) ותחזק את השלוחים, אך האסטרטגיה האיראנית מעולם לא הניחה שיגור גרעיני ישיר על ישראל.