"עינת שרוף: "אני מרגישה יפה היום יותר מאי פעם

/ שאלות נפוצות על הפרק

מה עשתה עינת שרוף ביום שאחרי 7 באוקטובר?

היא נסעה עם תמיר למלון דוד בים המלח, אחרי שמזכירת הקהילה של בארי ביקשה שתגיע, כי כמה שבועות קודם היא הופיעה שם. לדבריה הכוונה לא הייתה להופיע אלא להיות עם החברים שהגיעו באוטובוסים מהקיבוץ. היא מתארת נסיעה בדממה מוחלטת, לובי שבו ישבו אנשים מעורבבים בלי משפחות ובלי סדר, ודממת מוות. בלובי ניגש אליה אדם, הזכיר לה אישה ששרה איתה בערב ההוא בבארי, ואמר שהיא נרצחה. משם, היא אומרת, זה הלך שם אחרי שם.

למה עינת שרוף מפחדת להיכנס לחניון של הבית שלה?

מאז 7 באוקטובר. היא מסבירה שהיא לא אדם פחדן, אבל שמשהו עובר לה בראש שמישהו יופיע פתאום, ושהיא לא מרגישה שמה שהיה נגמר. בלילות היא לא נכנסת לחניון הציבורי שלה בלי שמישהו יהיה איתה בטלפון, אחותה, בן זוגה או חברה, וכשהקליטה נופלת באמצע היא ממשיכה עד שהיא חונה. בראש היא סופרת 10, 9, 8, עושה הכול באוטומט, נועלת, הולכת, ורק אז נושמת. היא מוסיפה שזה דבר קטן שהיא לא סיפרה עליו לאף אחד.

מה גרם לעינת שרוף להתחיל להתאמן ולהתחבר לטיפוח בגיל 63?

היא מצביעה על יום ההולדת שלה בדצמבר כטריגר. כולם הלכו, היא נשארה עם הבלגן, הסתכלה במראה ועשתה חשבון נפש. מאז חצי שנה של אימוני כוח וסיבולת לב ריאה עם מאמנת שלא הבהילה אותה, וגם לק ג׳ל, גוונים בשיער ותורים קבועים לקוסמטיקאית. את השינוי היא מסבירה בכך שהיא בילתה את רוב חייה בלהציג שזה לא מזיז לה, ופתאום הבינה שזה היה טמטום. המשפט שהיא נותנת הוא עכשיו או לעולם לא, ולצידו ההודאה ששנים בזבזה בלא לעשות ספורט.

למה אמא של עינת שרוף החליפה את התקליטים של פריד אל אטרש?

כי היא רצתה שהבנות יגדלו צבריות. שרוף מספרת שאבא שלה, יליד טריפולי שהיה חבר כנסת וסגן שר החקלאות, היה קם בשבת בבוקר, מכין קפה בפינג׳אן ושם תקליט של פריד אל אטרש, ושאמא שלה, שהחזיקה את המשק החקלאי, הייתה שואלת אותו למה פריד אל אטרש, אנחנו רוצים שהבנות האלה יגדלו הכי צבריות שיש, ומחליפה לסשה ארגוב, לתרנגולים, לשושנה דמארי ולאריק איינשטיין. שרוף אומרת שהמיקס של שניהם הוא בדיוק מה שהפך למקצוע שלה, ושהיא יכולה לשיר היו היה פנס בודד ושנייה אחר כך מברוק עלי כי האריס.

מה עינת שרוף אומרת היום על השלום ועל העתיד?

שהחלום נשאר בצד. היא אומרת שתהיה מופתעת אם זה יקרה, שאולי הנכדים שלה יזכו לראות את זה, ושהיא נמצאת עם עצב גדול מאוד. את עצמה היא מתארת כמי שהייתה מלכת האופטימיות וחולמת חלומות, ושמה שקרה ריסק לה את זה. מה שהחליף את האופטימיות הוא שגרה: לקום, למצות את היום, לחבר, לעזור, להתנדב, לשמח, ולסיים את היום עייפה גמורה כדי להירדם לפני שהמחשבות מגיעות.

מתיאור הפרק

עינת שרוף חוגגת את החיים. בגיל 64 היא מרגישה יפה יותר מאי פעם, מאמינה שיש לה תפקיד חשוב דווקא אחרי השבעה באוקטובר, מדברת על החשש מאז לאירוע דומה ואיך זה השפיע עליה עד היום וגם על קיפוח עדתי, האמונה באלוהים והאם היא יכולה לשיר שירים של אודיה. הפודקסט בחסות קבוצת הנדל"ן "דוניץ אלעד" - יש לנו עתיד משותף מצולם באולפני עידו מינקובסקי תקשורת