מקום 12 בעולם: לירון רוז על הנתונים המטורפים של הכלכלה הישראלית שאתם חייבים להכיר

למה דווקא בתוך מלחמה ארוכה ומתח גיאופוליטי השקל מתחזק לשיא של כל הזמנים — ומדוע זה לא בהכרח בשורה טובה לצרכן ולתעשייה הישראלית.

בפרק מארח לירון רוז את יוסי פריימן, מנכ"ל חברת פריקו, לשיחת עומק על שער הדולר-שקל שצנח לכיוון 3.20 ומתחת לכך — שער שלא נראה כמותו עשרות שנים — בעיצומה של מערכה ארוכה ומתח מול איראן. פריימן מסביר שההתחזקות אינה מקרית: הגופים המוסדיים מחזיקים מאות מיליארדי דולרים בנכסים בחו"ל, וכדי לגדר את החשיפה המטבעית הם מוכרים מטבע זר בהיקפים אדירים ודוחפים את השקל מעלה, ללא קשר ישיר למצב הכלכלה בטווח הקצר. השיחה עוברת לנזק לתעשייה המסורתית (חקלאות, מתכת, מזון) הפועלת בשולי רווח דקים, ולשאלה למה הצרכן הישראלי לא נהנה מהשקל החזק — כי לעיתים חברת האם הבינלאומית, ולא היבואן המקומי, היא שקובעת מחיר מנופח לישראל. הפרק מתאים למי שמתעניין במאקרו-כלכלה ישראלית, ביוקר המחיה ובמדיניות מטבע.

תובנות מרכזיות

• השקל החזק נובע בין היתר מגידור של הגופים המוסדיים: ככל ששווי תיק המניות שלהם בחו"ל גדל, הם נאלצים למכור מטבע זר כדי לנטרל חשיפה — וכך 'מוכרים מטבע בהיקפים גדולים בלי שקרה כלום לכלכלה'.
• פריימן טוען שצריך היה מזמן לנטרל את הגופים המוסדיים מהשער הקובע לציבור — להעבירם למערכת נפרדת או לעבודה ישירה מול בנק ישראל — כי כיום הם 'מעוותים את התמונה'.
• השקל החזק פוגע בתעשייה המסורתית הפועלת בשולי רווח של אחוזים בודדים (10-15%), הופך יבוא לזול יותר מייצור מקומי ומקשה על יצוא — סיכון אסטרטגי שהוּכח בחשיבותו בקורונה ובמלחמה.
• הצרכן הישראלי לא נהנה מהשקל החזק בגלל תמחור מכוון: חברת האם הבינלאומית קובעת לישראל מחיר גבוה (לדוגמה 30 אירו לעומת 20 בקפריסין) ומנצלת את השכר הממוצע הגבוה — ולכן הפתרון חייב להגיע ברמת המדינה ומשרד הכלכלה, לא ברמת היבואן הבודד.
• המשבר הנוכחי בשווקים הוא משבר היצע (סופליי) ולא משבר ביקוש — נובע מהמלחמה, ממצב איראן ומנתיבי שייט מופרעים — ולכן ירידת מחירים מקומית בלבד לא תפתור אותו.
• הצלחת ההייטק חד-צדדית: עובד הייטק משלם מיסים פי שש מעובד רגיל ותרם לצמצום הגירעון, אך הבונוס מתרכז ב-כ-400 אלף איש בלבד (כ-12% מכוח העבודה) — ופריימן מודאג מפגיעה בתהליך הזה עקב יציאת חברות לחו"ל.