פרק 10 – אביבית צאייג בר-אור על הגשמת חלום ההורות כנגד כל הסיכויים

פרק טוויסט שבו המנחה אביבית הופכת לאורחת ומספרת איך אבחנת סרטן דם בגיל 21 עיצבה את כל מסע ההורות שלה דרך השתלת מח עצם, הקפאת עוברים ופונדקאות.

בפרק מיוחד דנה יוסיפוביץ' מראיינת את שותפתה אביבית אייגבור אור, שחושפת את סיפורה האישי: זמן קצר אחרי טיול גדול עם בן זוגה איתי, בבדיקת דם שגרתית בגיל 21 התגלה שיש לה לוקמיה (סרטן דם). אחרי שלוש שנות טיפול תרופתי היא בחרה, בניגוד להמלצת הרופאים, לעבור השתלת מח עצם שהובילה לאי-פוריות מלאה ולכניסה למנופאוזה בגיל 24. הפרק עוקב אחרי הדרך שבה היא ואיתי הקפיאו עוברים עוד לפני הנישואין, הקימו משפחה דרך פונדקאות (פעם בהודו, פעמיים בגאורגיה), ובחנו גם אימוץ ואומנה. זהו פרק עוצמתי על קבלת החלטות הרות גורל בגיל צעיר, על זוגיות שעמדה במבחן, ועל המחיר הרגשי והכלכלי של הדרך להורות.

תובנות מרכזיות

• חמלה עצמית כלפי ה'אני' של העבר: אביבית מדגישה שאי אפשר לשפוט מגיל 40 את ההחלטות שקיבלה ילדה בת 24, כי כל אדם מחליט לפי הידע, הניסיון והנסיבות שהיו לו באותו רגע.
• ניתוק רגשי יכול להיות מנגנון הגנה מציל ברגעי משבר, אבל כשהוא משתלט הוא חוסם את היכולת להתחבר לעצמך - העבודה היא לא לבטל אותו אלא למנן אותו ולבחור מתי להשתמש בו.
• בחירה בפונדקאות במקום אימוץ או אומנה נבעה אצלם משיקול מעשי וגם רגשי: באומנה הקושי היה החשש להחזיר ילד שגידלו, ובאימוץ - המורכבות והקשיים שילדים מגיעים איתם.
• כל כלי או דפוס שמלווה אותנו נוצר כי הוא שירת אותנו פעם; המפתח הוא להישאר בפוקוס ובשליטה על המינון שלו כדי שלא 'יצבע את הכל'.
• מסע ההורות דרך פונדקאות הוא גם אתגר כלכלי כבד מאוד - בסדר גודל של 200-250 אלף שקל לכל פעם.