המרקרים | "מניות ספייסאקס וטסלה הן פח אשפה, מניות הבינה המלאכותית הן בועה שתתפוצץ" | פרק 376

פרק של הפודקאסט הכלכלי 'האינטרסנטים' הדן בהתחדשות הלחימה בין ישראל לאיראן ובמשמעויותיה האסטרטגיות והכלכליות, בראיון עם עמוס גלעד.

מנחי הפודקאסט הכלכלי היומי של דה־מרקר דנים בסבב הלחימה החדש שנפתח בין ישראל לאיראן ובתגובת השווקים — עליית מחיר הנפט והתחזקות הדולר ללא פאניקה. הם מראיינים את עמוס גלעד, לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן, על משמעות ציוצי טראמפ הקוראים להפסקת אש מיידית ולמשא ומתן. גלעד טוען שטראמפ חותר להסכם מהיר שעלול להיות שטחי ומסוכן, ושאיראן מנסה ליצור דימוי ניצחון כדי להשיג הסכם נוח שיאפשר לה להתעצם כמעצמה אזורית. הוא מבקר את ראש הממשלה על כך שלא השיג יעדים אסטרטגיים למרות הצלחות צבאיות, ומביע חששות לגבי הקשר בין הסבב לבחירות בנובמבר ולגבי איכות הצוות הביטחוני סביב נתניהו.

תובנות מרכזיות

• גלעד אינו מופתע מהסבב החדש: מאז סוף הלחימה הקודמת נותרה תקיעוּת במשא ומתן, ולעיתים הדרך לפתור משבר היא להחריף אותו לקראת חתימה סופית.
• טראמפ חותר בכל כוח להסכם מהיר שעלול להיות שטחי ומסוכן עבור ישראל — זהו הסיכון המרכזי, בדומה לעזיבת הסכם הגרעין הקודם בהמלצת ראש הממשלה.
• איראן מנסה ליצור דימוי ניצחון כדי להשיג הסכם נוח עם מנגנוני מעקב ופיקוח רופפים, שיאפשר לה להתעצם, לחזור לאסטרטגיית הפרוקסיז ולשלוט במצרי הורמוז.
• למרות הצלחות צבאיות מרשימות, ישראל לא השיגה את יעדיה האסטרטגיים — חמאס, חיזבאללה ואיראן נותרו עם כוונותיהם הרעות; זו אחריות בלעדית של הדרג המדיני.
• ברמת ההעשרה, איראן קרובה ל-90% (כשבועיים לחומר גרעיני) לעומת רמה נמוכה בעבר, מה שמדגיש את הסכנה בהסכם ללא אכיפה אמיתית.
• גלעד מביע חשש מכך שאין סביב ראש הממשלה די דמויות מנוסות ואחראיות לניהול האירוע, וכי המינויים הרגישים נעשו ללא תהליך ברירה ומיון מסודר.