שמואל א פרק יז (חלק 2) - דוד וגלית בשדה הקרב

/ שאלות נפוצות על הפרק

למה דוד הסיר את המדים והשריון ששאול הלביש אותו לפני הקרב בגלית?

לפי הפשט, דוד הגיע מהצאן ולא התנסה מעולם בהליכה עם שריון, כובע נחושת וחרב, ולכן אמר לשאול «לא אוכל ללכת באלה, כי לא ניסיתי». הרב משווה זאת לחייל של היום שצריך ללמוד לחגור אפוד ולשפצר אותו, כי להיות חייל זו תורה שלמה ואי אפשר להשלים אותה בדקה אחת.

מה מסביר מדרש חז"ל על מדי שאול שישבו בדיוק על דוד?

חז"ל אומרים שאף שהמדים היו אמורים להיות גדולים על דוד, מאחר שהיו מדי המלך ודוד ראוי למלוכה הם ישבו עליו בדיוק, שאול נעצב, ודוד פשט אותם כדי לא לצער אותו. הרב וינטרוב מפרש שהמדרש מבטא את רגע תחילת החילוף בין שאול לדוד, כששאול יודע מדברי שמואל שהמלכות תינתן לרעהו.

איך המקל שדוד הביא לקרב שימש כתרגיל הטעיה מול גלית?

גלית ראה את המקל ושאל את דוד אם הוא כלב שבאים אליו במקלות, אבל לא ראה את חמשת חלוקי האבנים שהיו בילקוט הרועים. לדברי הרב דוד לא עשה דבר עם המקל, והוא נועד לגרום לגלית לחשוב שכלום לא יקרה עד קרב פנים אל פנים, כך שהתוכנית הייתה מתוכננת מראש.

איזו טעות גלית עשה כשאיים לתת את בשר דוד לבהמת השדה, ומה למד ממנה דוד?

רש"י מביא שאין דרך בהמות לאכול אדם, ודוד אמר «כבר נטרפה דעתו של זה, שלי הוא», ולכן בתשובתו דייק והזכיר את חית הארץ ולא את הבהמות. הרב מסביר שהזלזול של גלית, שראה נער אדמוני ויפה מראה במקום לוחם, הוביל לדיבור לא מדויק, וזלזול כזה מוביל לטעויות קטסטרופליות.

איך הרב וינטרוב מסביר את הפסוק «כי לא בחרב ובחנית יושיע השם» בעזרת הדוגמה של אפגניסטן?

הרב מדגיש שהפסוק לא אומר שאין צורך בנשק, שהרי לדוד היה צבא גדול, אלא שהמלחמה לא מוכרעת על ידי החרב. כדוגמה הוא מביא את הצבא האפגני שהאמריקאים השקיעו בו עשרות מיליארדי דולרים, ולא החזיק מעמד אפילו עשרה ימים מול הטליבאן שהגיעו עם טנדרים וקלצ'ניקובים.

מתיאור הפרק

וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל דָּוִד לֹא תוּכַל לָלֶכֶת אֶל הַפְּלִשְׁתִּי הַזֶּה לְהִלָּחֵם עִמּוֹ כִּי נַעַר אַתָּה וְהוּא אִישׁ מִלְחָמָה מִנְּעֻרָיו: ס וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל שָׁאוּל רֹעֶה הָיָה עַבְדְּךָ לְאָבִיו בַּצֹּאן וּבָא הָאֲרִי וְאֶת הַדּוֹב וְנָשָׂא שֶׂה מֵהָעֵדֶר: וְיָצָאתִי אַחֲרָיו וְהִכִּתִיו וְהִצַּלְתִּי מִפִּיו וַיָּקָם עָלַי וְהֶחֱזַקְתִּי בִּזְקָנוֹ וְהִכִּתִיו וַהֲמִיתִּיו: גַּם אֶת הָאֲרִי גַּם הַדּוֹב הִכָּה עַבְדֶּךָ וְהָיָה הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל הַזֶּה כְּאַחַד מֵהֶם כִּי חֵרֵף מַעַרְכֹת אֱלֹהִים חַיִּים: ס וַיֹּאמֶר דָּוִד ה' אֲשֶׁר הִצִּלַנִי מִיַּד הָאֲרִי וּמִיַּד הַדֹּב