דף יומי - מסכת בכורות דף כח

על מה הפרק?

מי שמורה הלכה בלי שהוא מומחה ושוחטים בכור על פיו משלם מכיסו, ואילו מומחה לבית דין פטור, ועל כן גם שכר ישיר למי שבודק מומים פוסל אותו.

בכור שנפל בו מום בתוך שנתו מותר לקיימו עד סוף השנה, ואם נפל בו בחודש האחרון משלימים לו שלושים יום מן השנה הבאה, מפני השבת אבידה לבעלים. השוחט בכור ורק אחר כך הראה את מומו, רבי יהודה מתיר ורבי מאיר אוסר, ובדוקים שבעין שמשתנים הכל אוסרים, והמחלוקת היא רק במומים שבגוף אם גוזרים או קונסים. מי שאינו מומחה ושחטו על פיו, הבכור נקבר והוא משלם רביע בבהמה דקה וחצי בגסה, כי ספק אם מומחה היה מתיר. רבי טרפון האכיל לכלבים פרה שניטלה אם שלה, ותודוס הרופא העיד שבאלכסנדריה של מצרים חותכים את הרחם לפרות, ורבי עקיבא פטר אותו כי הוא מומחה לבית דין.

/ תובנות מרכזיות

• לפי רב, שנה בשנה מלמד שמונים לבכור שנה שלו ולא שנת העולם, ולפי דבי רב הוא מלמד שהבכור נאכל לשני ימים ולילה אחד, וההלכות עצמן מוסכמות.
  שמור תובנה
• אם יבואו שני עדים ויאמרו שמום בדוקים שבעין לא השתנה, הם נאמנים רק אם יש דוקים שמשתנים ויש שלא, ואילו אם תמיד הם משתנים העדים אינם יכולים להכחיש את המציאות.
  שמור תובנה
• טימא את הטהור בידיים אפשרי בנגיעת שרץ, וטיהר את הטמא בידיים הוא כשעירב את הטמא ברוב, ומכאן שגם טומאה בטלה ברוב ולא רק איסור.
  שמור תובנה
• טעה בדבר משנה חוזר הדין, ולכן לפי רש״י רבי טרפון לא היה צריך לשלם, כי הנזק נגרם כשהאכילו את הפרה לכלבים לפני שהספיקו להחזיר את הדין.
  שמור תובנה
• שיקול הדעת שבו מומחה פטור אינו סברה, אלא מצב שבו יש שתי דעות בסוגיה שלא נפסקו ומהלך הסוגיה נוטה לאחת, והדיין לא שם לב.
  שמור תובנה

ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות