מסכת חולין דף עה
עודכן: מאת צוות פודקאסט·ישראל
/ הפרק במספרים
| פורסם | 13 ביולי 2026 |
|---|---|
| אורך | 31 דק׳ (ארוך ב-15% מהממוצע בתוכנית) |
| הנושא המרכזי | מחשבת עבודה זרה בשחיטה - חוץ מפנים |
| קטגוריה | יהדות ודת |
על מה הפרק?
שיעור דף יומי במסכת חולין על מחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש בשאלה אם 'מחשבין מעבודה לעבודה' באיסור תקרובת עבודה זרה.
השיעור עוסק בשוחט בהמת חולין לצורך עצמו, שבשעת השחיטה חשב לזרוק את דמה או להקטיר את חלבה לעבודה זרה. רבי יוחנן פוסל את הבהמה משום שמחשבים מעבודה לעבודה ולומדים חוץ מפנים ממחשבת פיגול, ואילו ריש לקיש מתיר משום שאין לומדים חוץ מפנים. נידונה מקבילה בקורבן חטאת ששחטה לשמה על מנת לזרוק דמה שלא לשמה, וההסבר 'וצריכא' מדוע נצרכה המחלוקת בשני המקרים. הגמרא מקשה מדברי רבי יוסי במשנה ש'אין מחשבה פוסלת בחולין' ומתרצת שהכוונה לחילוק בין ארבע עבודות לשתי עבודות, ומביאה תוספתא כשיטת רבי יוחנן ומעשה בקיסרי שלא אמרו בו לא איסור ולא היתר.
/ תובנות מרכזיות
- מחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש נסבה על העיקרון אם 'מחשבין מעבודה לעבודה' - האם מחשבת עבודה זרה בשעת עבודה אחת אוסרת ביחס לעבודה אחרת.
- אף ריש לקיש המתיר את הבהמה מודה שהשוחט עצמו חייב מיתה, בדומה למשתחווה להר שההר מותר אך העובד חייב מיתה בסייף.
- היסוד הלימודי הוא 'חוץ מפנים' - האם לומדים איסור עבודת חוץ בחולין ממחשבת פיגול של עבודת קורבן הנעשית בפנים.
- הגמרא נזקקה ל'וצריכא' להשמיע את המחלוקת בשני המקרים, שמא היינו טועים שבמקרה אחד מודה אחד החולקים לחברו.
- בעבודה זרה המחשבה פוסלת רק בשתי עבודות - שחיטה וזריקה - שנכתבו בפסוקים, ולא בכל ארבע העבודות כמו במוקדשים, ולכן מחשבה בחולין חלשה ממחשבה בקודשים.
- במעשה בקיסרי שבו שחט תחילה ורק אחר כך חשב, לא אמרו בו לא איסור ולא היתר - לפי רב חסדא משום כבוד החולקים, ולפי רב ששת משום מחלוקת אם מוכיח סופו על תחילתו.
מדוע נצרכו רבי יוחנן וריש לקיש לומר את מחלוקתם בשני המקרים - גם בשוחט בהמת חולין וגם בחטאת - ולא די היה במקרה אחד?
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
/ שאלות נפוצות על הפרק
- על מה הפרק הזה?
- השיעור עוסק בשוחט בהמת חולין לצורך עצמו, שבשעת השחיטה חשב לזרוק את דמה או להקטיר את חלבה לעבודה זרה. רבי יוחנן פוסל את הבהמה משום שמחשבים מעבודה לעבודה ולומדים חוץ מפנים ממחשבת פיגול, ואילו ריש לקיש מתיר משום שאין לומדים חוץ מפנים. נידונה מקבילה בקורבן חטאת ששחטה לשמה על מנת לזרוק דמה שלא לשמה, וההסבר 'וצריכא' מדוע נצרכה המחלוקת בשני המקרים. הגמרא מקשה מדברי רבי יוסי במשנה ש'אין מחשבה פוסלת בחולין' ומתרצת שהכוונה לחילוק בין ארבע עבודות לשתי עבודות, ומביאה תוספתא כשיטת רבי יוחנן ומעשה בקיסרי שלא אמרו בו לא איסור ולא היתר.
- מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
- מחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש נסבה על העיקרון אם 'מחשבין מעבודה לעבודה' - האם מחשבת עבודה זרה בשעת עבודה אחת אוסרת ביחס לעבודה אחרת. · אף ריש לקיש המתיר את הבהמה מודה שהשוחט עצמו חייב מיתה, בדומה למשתחווה להר שההר מותר אך העובד חייב מיתה בסייף. · היסוד הלימודי הוא 'חוץ מפנים' - האם לומדים איסור עבודת חוץ בחולין ממחשבת פיגול של עבודת קורבן הנעשית בפנים. · הגמרא נזקקה ל'וצריכא' להשמיע את המחלוקת בשני המקרים, שמא היינו טועים שבמקרה אחד מודה אחד החולקים לחברו. · בעבודה זרה המחשבה פוסלת רק בשתי עבודות - שחיטה וזריקה - שנכתבו בפסוקים, ולא בכל ארבע העבודות כמו במוקדשים, ולכן מחשבה בחולין חלשה ממחשבה בקודשים. · במעשה בקיסרי שבו שחט תחילה ורק אחר כך חשב, לא אמרו בו לא איסור ולא היתר - לפי רב חסדא משום כבוד החולקים, ולפי רב ששת משום מחלוקת אם מוכיח סופו על תחילתו.
מתיאור הפרק
לימוד של הדף היומי ב 20 דק בממוצע.השיעור מלווה בהנחייה ברורה בתוך דף הגמרא ובפירוש רש"י. כל השיעורים נמצאים באתר dafyomi20.co.il מוזמנים להצטרף לקבוצת יומית שקטה בה מקבלים כל יום את השיעור בקובץ וידאו / שמע / קישור ליוטיוב בקבוצת ווטסאפ - http://dafyomi20.co.il/whatsapp בערוץ טלגרם - https://t.me/dafyomi20m או פשוט לשלוח ווטסאפ לנייד שלי - 0525666515 ולבקש להצטרף לקבוצה לימוד מהנה יוני גוטמן
/ עוד פרקים על דף יומי וגמרא
- שיעור-הקבלה-היומי-וידאושיעור-הקבלה-היומי-וידאושיעור לימוד בתלמוד עשר הספירות העוסק בהבנת מבנה הרצון של הנברא, תהליך הצמצום והצורך בכוונה על מנת להשפיע.
- שיעורי-תורהמתי לא אומרים תחנון: ימי תשלומים של חודש סיוון ובעלי שמחהמתי לא נופלים על הפנים ולא אומרים תחנון בחודש סיוון, ולמה כל מי שנמצא עם בעל שמחה נפטר מתחנון.
- לימוד תורה בחול המועדלימוד תורה בחול המועדשיעור האכילה בסודת שבת הוא קבצה, אך יש דעות שונות לגבי מינימום האכילה.
- מ-טמוני-הספירה-סדרה-יומית-לספירת-העומר-48-קנייני-תורה-ישיבת-רמת-גןמ-טמוני-הספירה-סדרה-יומית-לספירת-העומר-48-קנייני-תורה-ישיבת-רמת-גןהפרק בוחן את מערכות היחסים המורכבות בלימוד תורה, ומדגיש כיצד תלמידים מחדדים את רבותיהם ויוצרים יחד תורת חיים אורגנית.