פרק ראשון - תקופת יישוב הסכסוך
עודכן: מאת צוות פודקאסט·ישראל
/ הפרק במספרים
| פורסם | 14 ביוני 2020 |
|---|---|
| אורך | 37 דק׳ (ארוך ב-18% מהממוצע בתוכנית) |
| הנושא המרכזי | הליך יישוב סכסוך בדיני משפחה |
| אורחים | עורך דין ידידיה דדי מנדל |
| קטגוריה | תרבות וספרות |
על מה הפרק עם עורך דין ידידיה דדי מנדל?
עורך דין ידידיה מנדל מסביר את הליך יישוב הסכסוך החובה שקדם לכל תביעה בדיני משפחה מאז חוק 2016.
הפרק עוסק בהליך יישוב סכסוך שנכנס לתוקף ביולי 2016 ומחייב כל בן זוג להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך לפני הגשת תביעה בבית המשפט או בבית הדין הרבני. מוסבר על תקופת עיכוב ההליכים, הפגישות ביחידת הסיוע, החריגים לחובה זו והבקשות הדחופות שאפשר להגיש בתקופה זו. כן מובהרים הזמנים בהליך וזכות הקדימות של מגיש הבקשה להגיש תביעות תוך 15 ימים מסגירת התיק.
/ תובנות מרכזיות
- מחוק יולי 2016 אי אפשר להגיש תביעה בדיני משפחה ישירות, אלא חובה להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך בעלות נמוכה של כ-102 שקלים ללא טענות הצדדים
- מטרת החוק היא לצמצם הסלמת סכסוכים שכן רישום כל הטענות בכתבי תביעה מעצים גם סכסוך קטן
- יש חריגים דחופים הפטורים מהבקשה: שמירת מצב קיים, עיכוב יציאה מהארץ, אלימות במשפחה ומקרים בהם המדינה צד לסכסוך
- בקשות לסעד זמני כמו עיקול או איסור דיספוזיציה ממשיכות לעמוד בתוקף גם לאחר סגירת תיק יישוב הסכסוך, בניגוד לבקשות לסעד דחוף
- למגיש הבקשה ליישוב סכסוך יש זכות קדימות להגיש תביעות תוך 15 ימים מסגירת התיק, בין היתר לבחירת הערכאה בשל מירוץ הסמכויות
מה ההבדל בין בקשה לסעד זמני לבין בקשה לסעד דחוף, שאפילו עורכי דין בתחום לא תמיד שמים לב אליו
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
/ שאלות נפוצות על הפרק
- על מה הפרק הזה?
- הפרק עוסק בהליך יישוב סכסוך שנכנס לתוקף ביולי 2016 ומחייב כל בן זוג להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך לפני הגשת תביעה בבית המשפט או בבית הדין הרבני. מוסבר על תקופת עיכוב ההליכים, הפגישות ביחידת הסיוע, החריגים לחובה זו והבקשות הדחופות שאפשר להגיש בתקופה זו. כן מובהרים הזמנים בהליך וזכות הקדימות של מגיש הבקשה להגיש תביעות תוך 15 ימים מסגירת התיק.
- מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
- מחוק יולי 2016 אי אפשר להגיש תביעה בדיני משפחה ישירות, אלא חובה להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך בעלות נמוכה של כ-102 שקלים ללא טענות הצדדים · מטרת החוק היא לצמצם הסלמת סכסוכים שכן רישום כל הטענות בכתבי תביעה מעצים גם סכסוך קטן · יש חריגים דחופים הפטורים מהבקשה: שמירת מצב קיים, עיכוב יציאה מהארץ, אלימות במשפחה ומקרים בהם המדינה צד לסכסוך · בקשות לסעד זמני כמו עיקול או איסור דיספוזיציה ממשיכות לעמוד בתוקף גם לאחר סגירת תיק יישוב הסכסוך, בניגוד לבקשות לסעד דחוף · למגיש הבקשה ליישוב סכסוך יש זכות קדימות להגיש תביעות תוך 15 ימים מסגירת התיק, בין היתר לבחירת הערכאה בשל מירוץ הסמכויות
מתיאור הפרק
החל מחודש יולי 2016, בטרם מגישים תביעות בסכסוכי משפחה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, יש חובה להגיש קודם בקשה ליישוב סכסוך למעט במקרים חריגים ולמעט בהליכים שבהם המדינה היא צד להליך. החוק גם לא חל על סכסוכי ירושה בפרק הראשון אסביר את מהות ההליך ואציין נקודות חשובות שצריך לדעת, כולל אילו בקשות ניתן להגיש במהלך התקופה ודגשים נוספים מוזמנים להגיב ולשאול שאלות עו"ד ידידיה (דדי) מנדל mandel-law.co.il/ 053-2284848 ym@mandel-law.co.il