פיסות אהבה

המגזין היומי של 'גם כן תרבות' עם גואל פינטו נפרד מהעורך והמבקר גבריאל מוקד שהלך לעולמו, וחוגג צעד היסטורי בהכרת המדינה בשפת הסימנים הישראלית.

הפרק פותח בהספד לגבריאל מוקד, מדמויות הספרות המשפיעות בישראל, שנפטר בגיל 92, בשיחה עם המשורר עודד קרמלי שהיה איתו בשעותיו האחרונות. קרמלי מתאר את מוקד כאדם חי, קיצוני ובלתי מתפשר, מייסד כתב העת 'עכשיו' שגילה וקידם משוררים רבים, ושראה את עצמו אחראי על תיקון 'הצדק הפואטי' בעולם הספרות. בחלקו השני הפרק חוגג את אישור הצעת החוק להכרת מדינת ישראל בשפת הסימנים הישראלית, בשיחה עם יוזם החוק בועז אחד-העם והמתורגמן טל בוסידן ברדה. הפרק מתאים לחובבי ספרות עברית, לעוסקים בתרבות, ולמתעניינים בקהילת החירשים ובמאבק לשוויון תרבותי.

תובנות מרכזיות

• גבריאל מוקד האמין ב'צדק פואטי' ובאובייקטיביות של השיפוט הספרותי, ויכול היה לנהל קרב על אסתטיקה וספרות עשרות שנים מבלי להתפשר.
• מוקד ייסד את כתב העת 'עכשיו' ככתב עת בלתי-מפלגתי לספרות, שמקדש את הטקסט ומדרג לפי איכות ולא לפי שיוך פוליטי — מה שקרמלי מכנה 'המהפכה המוקדית'.
• מוקד 'הכתיר' יוצרים צעירים בגיל 21 ונתן להם גב מוחלט לאורך שנים, ובכך השפיע על דורות של משוררים וסופרים כדמות אב רוחני.
• ההכרה בשפת הסימנים מבקשת לחולל שינוי תרבותי בתפיסת החירשים — מ'מקרה סעד' וטרגדיה אישית לחלק לגיטימי מהמגוון האנושי, ושפת הסימנים כשפה עשירה ושוות-ערך.
• בועז אחד-העם, אדם בכיסא גלגלים, מספר שבחר 'לעשות מעשה' ולא רק לדבר על מעשי אחרים, ואת תוכנית העבודה למען ההכרה גיבש יחד עם קבוצת אנשים כמסע משותף.