חדש! קריאות ספרותיות בפרשת השבוע | דינמיקה של הקריאה הספרותית | סיפור קין והבל | פרופ' יונתן גרוסמן

על מה הפרק?

מעקב אחר תהליך הקריאה של סיפור קין והבל חושף כי דחיית קורבנו של קין נועדה להפתיע את הקורא ולהמחיש את חוסר היכולת האנושית לפענח את השיקול האלוהי.

קריאה פרשנית מסורתית משליכה את רצח הבל על ראשית הסיפור ומציגה את קין כרשע מלידתו, אולם מעקב צמוד אחר תהליך הקריאה מצביע על כך שהכתוב אינו מעניק עדיפות מוסרית להבל בסצנת הקורבנות. קין יזם את הבאת המנחה מפירות עמלו החקלאי בהתאם לייעוד האנושי שלאחר הגירוש מגן עדן, בעוד שהבל הצטרף אליו ומילות הטקסט ״גם הוא״ מדגישות רציפות ולא ניגוד מובהק. הבחירה האלוהית לקבל רק את מנחת הבל יוצרת הפתעה מכוונת ומעוררת הזדהות עם תסכולו של קין, כחלק מאמירה תאולוגית על גבולות ההבנה האנושית מול ההכרעה האלוהית.

/ תובנות מרכזיות

• התמקדות בתהליך הקריאה לפי מנחם פרי ומאיר שטרנברג מונעת השלכה שגויה של סוף העלילה על ראשיתה, בניגוד לנטייה הפרשנית לקבע את דמותו של קין כרשע מראשית ימיו.
  שמור תובנה
• בחירת קין לעבוד את האדמה מממשת את הייעוד שהוטל על האדם ביציאתו מגן עדן, ולכן הכתוב אינו מותח ביקורת מוסרית על עיסוקו החקלאי.
  שמור תובנה
• הביטוי ״והבל הביא גם הוא״ מורה על נספחות ורציפות למעשהו של קין ולא על ניגוד ערכי בין איכות המנחות.
  שמור תובנה
• הסיפור מעצב את מעמד הקורבן הראשון כניסיון שבו האדם נדרש לפנות אל אלוהיו מבלי שתהיה לו יכולת לדעת מראש האם תפילתו תתקבל או מדוע.
  שמור תובנה

ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות