
פרידות | פרק 3
עודכן: מאת צוות פודקאסט·ישראל
/ הפרק במספרים
| פורסם | 26 במאי 2026 |
|---|---|
| אורך | 1 שע׳ 1 דק׳ (ארוך ב-27% מהממוצע בתוכנית) |
| הנושא המרכזי | פרידה טיפולית מילדים בפנימייה לאחר טראומה |
| אורחים | טל פיינגולד, עמית רם, רונית שפינר |
| קטגוריה | תרבות וספרות |
על מה הפרק עם טל פיינגולד?
בפרק נחשפת עבודת בית הילדים הרי ירושלים שבה ילדים שעברו טראומה נקלטים ליחידה לארבע שנים, ושנת הסיום מוקדשת לפרידה מטופלת המאפשרת להם לעבד פרידות ונטישות מהעבר.
מנכ"לית העמותה רונית שפינר, רכזת הטיפול טל פיינגולד והרכז עמית רם מתארים מסגרת טיפולית לילדים בגילאי שש עד שתים עשרה שהוצאו מהבית בשל טראומה. הילדים נקלטים ליחידה קבועה עם צוות שמלווה אותם ארבע שנים, ובמרכז הגישה עומד יצירת סדר חיצוני ברור שמאפשר לבנות סדר פנימי ולחוות מוגנות. השנה הרביעית מוגדרת רשמית כ"שנת פרידה", שבה הפרידה המתוכננת מציפה מחדש פרידות, נטישות וכאבים מהעבר ומאפשרת לעבד אותם בתוך תשתית בטוחה. כל ילד מגיב לפרידה אחרת לפי ההיסטוריה שלו, ומה שמחזיק את התהליך הוא הקשר עם הצוות.
/ תובנות מרכזיות
- הסדר החיצוני הקבוע, עד רמת מי מעיר את הילד ומי מגיש לו אוכל, נועד לאפשר חוויית מוגנות שממנה נבנה סדר פנימי.
- הפרידה המתוכננת אינה רק סיום אלא כלי טיפולי שמציף מחדש את הפרידות והנטישות מהעבר ומאפשר לעבד אותן בפעם הראשונה במענה הולם.
- דווקא בשנה השלישית, מתוך תחושת המוגנות, עולה אינטנסיביות רגשית ובלגן שהילדים משליכים על הדמויות המטפלות.
- היכולת להיפרד ולשאת כאב מוצגת כחלק מהותי מהתבגרות ומהיכולת להיקשר לדמויות הבאות בחיים.
- מה שמחזיק את הילד בתהליך הפרידה הקשה הוא הקשר עם הצוות הישיר, והצוות עצמו נחשף לשאלות קיומיות של חיים ומוות שהילדים מעלים.
מתי מגיע הרגע שבו מבינים שצריך להיפרד, והאם זה עניין בירוקרטי של הגעה לגיל שתים עשרה או תהליך אחר?
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
/ שאלות נפוצות על הפרק
- על מה הפרק הזה?
- מנכ"לית העמותה רונית שפינר, רכזת הטיפול טל פיינגולד והרכז עמית רם מתארים מסגרת טיפולית לילדים בגילאי שש עד שתים עשרה שהוצאו מהבית בשל טראומה. הילדים נקלטים ליחידה קבועה עם צוות שמלווה אותם ארבע שנים, ובמרכז הגישה עומד יצירת סדר חיצוני ברור שמאפשר לבנות סדר פנימי ולחוות מוגנות. השנה הרביעית מוגדרת רשמית כ"שנת פרידה", שבה הפרידה המתוכננת מציפה מחדש פרידות, נטישות וכאבים מהעבר ומאפשרת לעבד אותם בתוך תשתית בטוחה. כל ילד מגיב לפרידה אחרת לפי ההיסטוריה שלו, ומה שמחזיק את התהליך הוא הקשר עם הצוות.
- מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
- הסדר החיצוני הקבוע, עד רמת מי מעיר את הילד ומי מגיש לו אוכל, נועד לאפשר חוויית מוגנות שממנה נבנה סדר פנימי. · הפרידה המתוכננת אינה רק סיום אלא כלי טיפולי שמציף מחדש את הפרידות והנטישות מהעבר ומאפשר לעבד אותן בפעם הראשונה במענה הולם. · דווקא בשנה השלישית, מתוך תחושת המוגנות, עולה אינטנסיביות רגשית ובלגן שהילדים משליכים על הדמויות המטפלות. · היכולת להיפרד ולשאת כאב מוצגת כחלק מהותי מהתבגרות ומהיכולת להיקשר לדמויות הבאות בחיים. · מה שמחזיק את הילד בתהליך הפרידה הקשה הוא הקשר עם הצוות הישיר, והצוות עצמו נחשף לשאלות קיומיות של חיים ומוות שהילדים מעלים.
מתיאור הפרק
בפרק היום מתארחים: רונית שפינר, מנכ״לית העמותה. טל פיינגולד, רכזת טיפול. עמית רם, רכז. מגיש: איתמר רועי | All•in הבית של הפודקסטים לינק לקמפיין מימון המונים https://www.jgive.com/new/he/ils/donation-targets/170784