גרעין, בייבי, גרעין: משבר האנרגיה שמטריף את העולם

AI ייעודי שאומן למשימה ספציפית (כמו הסטארט-אפ המשפטי 'הרווי') הופך מקצועות שירות שלמים לתוכנה ומייצר חברות בשווי מיליארדים.

דני ודרור משוחחים על איך הבינה המלאכותית משנה מקצועות שירות אפרוריים אך רווחיים כמו עריכת דין. הם מספרים את סיפורם של וינסטון ויינברג וגייב פררה, ששאלו את GPT-3 שאלות משפטיות מפורום רדיט וגילו ש-86% מהתשובות היו טובות דיין שעורכי דין היו שולחים אותן ללא עריכה. סם אלטמן השקיע בהם, וכך נולדה 'הרווי' — חברה שלוקחת מודל כללי והופכת אותו ספציפי דרך אימון ופיינטיונינג, שמוערכת ב-11 מיליארד דולר. מכאן הם עוברים לתיאוריה של סקויה על 'שירותים כתוכנה', שלפיה החברה הבאה בשווי טריליון דולר תהיה תוכנה שמתחזה לחברת שירותים, למשל כזו שמאחדת את התוכנה החשבונאית ואת רואה החשבון לישות אחת.

תובנות מרכזיות

• הסוד של 'הרווי' אינו מנוע חדש אלא לקיחת מודל קיים ואימונו (פיינטיונינג) על דאטה ספציפי לתחום אחד — אותו מנוע נותן תוצאות שונות לגמרי כשהוא ממוקד למשפט.
• הבדיקה הראתה ש-86% מתוך 100 דגימות תשובות שה-AI נתן היו טובות מספיק ששניים-שלושה עורכי דין היו שולחים אותן ללקוח בלי שום עריכה.
• ישראל מובילה עולמית בכמות עורכי הדין — כמעט 700 לכל 100 אלף תושבים — בעוד ארצות הברית רק במקום החמישי.
• התיאוריה של סקויה הופכת את משוואת ה-SaaS: במקום 'שירותים כתוכנה', החברה הבאה תהיה תוכנה שמתחזה לחברת שירותים ומוכרת תוצאה גמורה במקום כלי.
• דוגמת רואה החשבון ממחישה את המודל: במקום לשלם כ-10,000 דולר בשנה על תוכנה ועוד 120 אלף דולר לעובד, החברה הבאה תאחד את התוכנה ואת רואה החשבון לישות אחת שפשוט סוגרת את הדוחות.
• היו עורכי דין ששלחו לקוחות לכלא בגלל הסתמכות עיוורת על GPT, ובתי משפט נזפו במי שהגישו טענות שגויות שה-AI חיבר.