חפירות תל עזקה פרק 13 | העיר מעל החומות - התכנון העירוני בתל עזקה בתקופת הברונזה התיכונה

/ שאלות נפוצות על הפרק

על מה הפרק הזה?

הפרק בוחן לעומק את תולדות תל הזקה בשפלת יהודה, תוך שימוש במקורות היסטוריים מגוונים כדי לשחזר את חשיבותה כעיר מבצר. המאזינים יגלו כיצד הזקה תפקדה כחוליה מרכזית במערך ההגנה של יהודה מול פלישתים, אשורים ובבלים. באמצעות ניתוח של הכתובת האשורית של סנחריב ומכתבי לחיש, הפרק מציע תמונה אנושית והיסטורית על הקהילות שחיו במרחב הגבול. זהו האזנת חובה לחובבי ארכיאולוגיה, היסטוריה מקראית וגיאוגרפיה היסטורית המעוניינים להבין את הקשר בין נוף לממצא.

מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

הזקה ולחיש תפקדו כצמד ערי מבצר שנותרו אחרונות ביהודה ערב הכיבוש הבבלי, עובדה המאוששת גם בירמיהו וגם במכתבי לחיש. · הכתובת האשורית של סנחריב מספקת נקודת מבט אימפריאלית חיצונית ומאדירה על עוצמת ביצוריה של הזקה ומיקומה הטופוגרפי האסטרטגי. · השימוש באוסטרקונים כטיוטות למכתבים שנשלחו מלחיש מעיד על קיומה של רשת תקשורת אזורית מבוססת קשר עין בין ערי המבצר. · הזיהוי של תל הזקה עם תל זכריה התגבש בהדרגה במהלך המאה ה-19 וה-20 כחלק ממיזם הגיאוגרפיה ההיסטורית של ארץ ישראל.

מתיאור הפרק

מרצה: פרופ' עודד ליפשיץ, דיקן הפקולטה למדעי הרוח הפרק עוסק בתכנון העירוני של תל עזקה בתקופת הברונזה התיכונה ומתמקד במרחב הפנימי של העיר, תוך הדגשת הקשר ההדוק בין הביצור לבין החיים העירוניים. הוא מציג את העיר לא כאוסף מקרי של מבנים, אלא כמערכת מתוכננת המותאמת לטופוגרפיה של התל ולמערכת החומות המקיפה אותו. המבנים נבנו על מדרונות מדורגים, לעיתים בצמידות לחומה ולעיתים אף על גביה, כך שהגבול בין פנים העיר למעטפת ההגנתית הלך והיטשטש עם הזמן. מכאן עולה כי החומה לא הייתה רק קו הפרדה, אלא חלק אינטגרלי מהמרחב העירוני ומהאופן שבו התארגנו החיים בתוכו. הפרק מתאר גם את הארגון הפנימי של העיר: אזורי מגורים,