אנטי-מרקטינג - פודקאסט על שיווק, תוכן וכל מה שביניהם

פרקים עם ניתוח מלא

• פרק 37: קובי מלמד, יוצר שותף של הפודקאסט "מה יש בזה"
• פרק 50: דודי מליץ, בעלי משרד שיווק ומומחה לליקדאין
• פרק 48: טל פלורנטין, מומחה לחווית משתמש
• פרק 47: שהם לוי, איש יח"צ ומפיק פודקאסטים
• פרק 46: צאלה וקסמן גונן, מנהלת חוית לקוח בלקסוס ישראל
• פרק 45: טניה קורח, מנהלת שיווק במגדל אור - עמותת יעדים לצפון

פרקים אחרונים

• פרק 38: פרק כישלונות (אורחת: מאיה סנדרוביץ')

  22 בנובמבר 2022·52 דק׳

• פרק 37: קובי מלמד, יוצר שותף של הפודקאסט "מה יש בזה"

  15 בנובמבר 2022·54 דק׳
  אורחים:קובי מלמד
  אמ;לקסיכום הפרק

  קובי מלמד, יוצר שותף של 'מה יש בזה', מספר על הדרך בה הוא מוצא סיפורים מגוחכים ואמיתיים, ומדגיש את החשיבות של בניית סיפור כרונולוגי עם היגיון פנימי. הוא מדבר על הקשר האישי עם השותף ועל האיזון בין מסחריות לאותנטיות בפרסום. בנוסף, הוא מדגיש את הצורך בקלילות ובהנאה בתוכן, ושומר על קשר רציף עם הקהל דרך קבוצת פייסבוק ותגובות.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • הפודקאסט 'מה יש בזה' מבוסס על סיפורים אמיתיים ומגוחכים שמובאים בצורה קומית ועם תחקיר מעמיק.
  • חשוב לבנות את הסיפור כך שיש לו היגיון פנימי ושומר על suspension of disbelief אצל המאזין.
  • קשר טוב בין שותפים לפודקאסט הוא קריטי להצלחת התוכן ולשמירת האווירה הטובה לאורך זמן.
  • פרסום בפודקאסט צריך להיות חלק מהשפה הטבעית של המגישים ולא להרגיש כפרסומת נפרדת ומנותקת.
  • הפנייה לקהל צריכה להיות ממוקדת ולא לנסות לפנות לכולם, כדי לשמור על אותנטיות ולשמור על המאזינים הקיימים.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾כיצד נולד הרעיון לפודקאסט 'מה יש בזה' ומה המאפיין המרכזי של הפורמט שלו?

  הרעיון לפודקאסט 'מה יש בזה' נולד מתוך הרצון לשמור על קשר בין קובי מלמד לשותפו אלעד, כשהם מספרים סיפור אמיתי, מוזר או מופרך, כאשר אלעד אינו יודע מראש על מה מדובר, והם צוחקים יחד תוך כדי ההאזנה.

  ▾איך קובי מלמד בוחר ומעבד את הסיפורים לפודקאסט ומה החשיבות של מבנה הסיפור?

  קובי זורק לקובץ תסריט מידע רב, בוחר מה מעניין אותו ויעניין את המאזינים, שומר על היגיון פנימי ומטרה בסיפור, ומעדיף לספר את הסיפור באופן כרונולוגי כדי לסדר את האוזן של המאזינים ולהכניס אותם לעולם הסיפור.

  ▾מה הגישה של קובי מלמד כלפי חסויות בפודקאסט וכיצד הוא משלב אותן בתוכן?

  קובי מדגיש שהוא מפרסם רק מוצרים שהוא מאמין בהם, מבצע בדיקות אישיות, ומשלב את החסויות בשפה טבעית כחלק מהשיחה, כדי שהפרסומת תישמע כחלק מהתוכן ולא תוציא את המאזין מהריכוז.

  ▾מה הטיפים של קובי מלמד לפודקאסטרים בתחילת דרכם בנוגע להאזנה לפודקאסטים אחרים ולגישה לתוכן?

  קובי ממליץ לפודקאסטרים להאזין לפודקאסטים אחרים כדי להבין את המדיום, להגיש את התוכן עם קלילות והומור, לא לקחת את עצמם יותר מדי ברצינות, ולפנות לקהל יעד ברור מבלי לנסות לפנות לכולם.

  ▾כיצד שומר קובי מלמד על מערכת יחסים טובה עם שותפו לפודקאסט לאורך זמן ואיך זה משפיע על התוכן?

  קובי שומר על קשר טוב עם אלעד, מתגמש בזמנים ובצרכים, מחלק את ההכנסות באופן שוויוני, ומדגיש שהקשר החברי חשוב לתוכן טוב, כי רק כששניהם נהנים ומרגישים טוב, הפודקאסט מצליח.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• פרק 36: ירדן סקסופון, נגנית סקסופון ודיג'יי בינלאומית

  8 בנובמבר 2022·38 דק׳

• פרק 35: איציק שאשו, יוצר תוכן, פודקאסטר ותסריטאי

  31 באוקטובר 2022·51 דק׳
  אורחים:שוהם לוי

• פרק 34: יהודית יצחק, בעלת סוכנות לשיווק בטיקטוק

  25 באוקטובר 2022·42 דק׳

• פרק 33: אדי קנבסקי, בעלים שותף באנטימרקטינג

  19 באוקטובר 2022·34 דק׳

• פרק 50: דודי מליץ, בעלי משרד שיווק ומומחה לליקדאין

  3 באוקטובר 2023·48 דק׳
  אורחים:דודי מליץ·עדי קנבסקי
  אמ;לקסיכום הפרק

  בפרק של אנטי מרקטינג מארחים ליאור ברקן ועדי קנבסקי את דודי מליץ, מומחה שיווק B2B להייטק ופיננסים. דודי מספר שבמשבר כלכלי ב-2017-2018 חיפש ערוץ שיווקי זול והשקיע בלינקדאין, אך נכשל חודשים עם פוסטים ללא מעורבות. אחרי ניתוח מעמיק של פוסטים מצליחים פיתח את "שיטת התיעוד" - תיעוד יומיומי של חוויות אישיות והפיכתן לסיפורים - שהביא לזינוק במעורבות ובלידים. התובנה המרכזית שלו: כדי להצליח צריך להבין מה מניע את האנשים בפלטפורמה, בדיוק כפי שגולש נכנס לאתר ספורט כדי לצרוך תוכן ספורט.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • מעורבות (אנגייג'מנט) היא הכל ברשת חברתית - בלעדיה לא משנה כמה התוכן מקצועי, האלגוריתם פשוט לא יחשוף אותו.
  • "שיטת התיעוד": במקום לחשוב כל בוקר מה לכתוב, מתעדים בנקודות את מה שעובר עליך ביום-יום והופכים את הסיפורים לתוכן - זה מונע בלוק יצירתי.
  • כל אדם הוא מספר סיפורים מטבעו; סיפור על משהו שהכעיס אותך בעבודה מכיל כבר את כל הרכיבים שעובדים בלינקדאין - קריירה, רגש וצד אישי.
  • הטעות הגדולה בשיווק היא לדבר "צורך ופתרון" בלי לבדוק אם הנמען בכלל פתוח לנושא - ב-90% מהמקרים הוא לא.
  • עסק B2B צריך להיות בפלטפורמה שבה נמצא קהל המטרה שלו; לינקדאין חזק בהייטק, עריכת דין, פיננסים ושיווק, ופחות מתאים לתחומים אחרים.
  לניתוח המלא של הפרק ←

• פרק 49: ליאור אלדן, בעלים שותף של סוכנות השיווק הדיגיטלי Moburst

  27 בספטמבר 2023·40 דק׳

• פרק 48: טל פלורנטין, מומחה לחווית משתמש

  19 בספטמבר 2023·1 שע׳ 1 דק׳
  אורחים:טל פלורנטין
  אמ;לקסיכום הפרק

  חוויית משתמש עוסקת בתכנון המפגש בין אדם למוצר דיגיטלי, במטרה לייצר ממשק נוח, אפקטיבי ותומך במטרות העסקיות. ההבדל בין חוויית משתמש לממשק משתמש הוא שחוויית המשתמש כוללת את התחושה וההתנהגות של המשתמש מול הממשק, בעוד שממשק המשתמש הוא התוצאה הגרפית והפונקציונלית. התחום משלב עולמות עיצוב, פסיכולוגיה, שיווק ואתיקה, ומאפשר ליצור חוויות שמובילות את המשתמש לפעולה הרצויה, לעיתים אף על חשבון השליטה המלאה של המשתמש בעצמו.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • חוויית משתמש כוללת תכנון ממשק שמטרתו להנחות את התנהגות המשתמש בצורה מודעת ונשלטת.
  • הבדל מרכזי בין UX ל-UI הוא ש-UI הוא הממשק הגרפי, ו-UX הוא החוויה הכוללת של המשתמש מול הממשק.
  • מחקרים כמו אי-טרקינג ובדיקות שמישות מאפשרים להבין את מסלול העיניים וההתנהגות של המשתמשים ולשפר את העיצוב בהתאם.
  • חוויית לקוח רחבה יותר מחוויית משתמש, וכוללת את כל המגעים עם המותג לאורך זמן, לא רק דיגיטליים.
  • האתגר בדיגיטל הוא לשלב בין אוטומציה טכנולוגית לבין מענה אנושי, במיוחד במצבים שבהם יש צורך בתמיכה אישית.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾מה ההבדל המרכזי בין חוויית משתמש (UX) לממשק משתמש (UI) כפי שהסביר טל פלורנטין?

  טל הסביר שחוויית משתמש (UX) היא התחום העוסק בתכנון המפגש בין בני אדם למוצרים דיגיטליים, כולל התנהגות, פסיכולוגיה ומטרות עסקיות, בעוד שממשק משתמש (UI) הוא התוצאה הגרפית והויזואלית של תהליך התכנון, כלומר האלמנטים שמוצגים למשתמש על המסך.

  ▾כיצד טל פלורנטין מתאר את הקשר בין חוויית המשתמש למטרות העסקיות של הארגון?

  טל מציין שחוויית המשתמש לא רק שואפת לספק חוויה איכותית למשתמש, אלא גם להוביל את ההתנהגות הרצויה מבחינת האינטרסים העסקיים, כמו בדוגמה של נטפליקס שמעצבת ממשק שמוביל לצפייה רצופה בתוכניות, גם אם זה פוגע בשעות השינה של המשתמש.

  ▾באיזה אופן טל פלורנטין משתמש במחקרי אי-טרקינג ובבדיקות שמישות כדי לתכנן ממשקים?

  טל מסביר שהוא משתמש במחקרים של מעקב תנועת עיניים (אי-טרקינג) ובבדיקות שמישות כדי להבין את מסלול הסריקה הטבעי של העיניים, וכך לסדר את האלמנטים הויזואליים על המסך בצורה שמובילה את המשתמשים בצורה מודעת ונשלטת לאורך המסך.

  ▾כיצד חוויית המשתמש משפיעה על בחירת מוצר או שירות, לדוגמה בבנקאות דיגיטלית, לפי טל פלורנטין?

  טל מציין שבשנים האחרונות חוויית המשתמש באפליקציות בנקאות הפכה לקריטית בהחלטות של לקוחות לבחור בנק, שכן אנשים בוחנים את איכות האפליקציה והשירות הדיגיטלי לפני שהם מתחברים לבנק, מה שמראה שהממשק הדיגיטלי משפיע על בחירת הלקוח.

  ▾מה האתגר המרכזי שטל פלורנטין מציג בנוגע לאיזון בין דיגיטל לאנושיות בשירותים בנקאיים?

  טל מדגיש שהאתגר הוא ליצור איזון בין המפגש הדיגיטלי לבין הצורך בשירות אנושי, במיוחד במצבים שבהם הלקוח זקוק לטיפול מיידי או לתמיכה אישית, שכן הדיגיטל לא יכול להחליף במאה אחוז את הצורך במגע אנושי במצבים מסוימים.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• פרק 47: שהם לוי, איש יח"צ ומפיק פודקאסטים

  12 בספטמבר 2023·49 דק׳
  אורחים:שוהם לוי
  אמ;לקסיכום הפרק

  שוהם לוי מדגיש שהפרק הראשון הוא קריטי להצלחה, ויש להימנע מחומר פרסומי ולהיכנס במהירות לערך. חשוב לנתח את נתוני השימור בספוטיפיי ואפל פודקאסט כדי לשפר את התוכן. פרקים ארוכים ומעמיקים מתאימים במיוחד לעולם השירותים, ומומלץ לשמור על אותנטיות והומור טבעי. בנוסף, פודקאסט יכול לשמש ככלי לנטוורקינג עסקי ולהגדלת חשיפה.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • יש להימנע מלהפוך את הפודקאסט לפלטפורמת פרסום ולתת ערך אמיתי במיידי.
  • פרקים ארוכים יכולים להיות מעניינים ואף מועדפים בתחום נותני השירותים, בניגוד לתפיסה הרווחת על פודקאסטים קצרים.
  • ניתוח נתוני שימור מאזינים בספוטיפיי פור פודקאסטרס ואפל פודקאסט הוא כלי מרכזי לשיפור התוכן.
  • שימוש בהוק קצר וכניסה מהירה לנושא מונעים נטישה של מאזינים בתחילת הפרק.
  • פודקאסטים הם גם כלי ליצירת קשרים עסקיים ולהרחבת הרשת המקצועית.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾מה החשיבות של הפרק הראשון בפודקאסט ואיך הוא משפיע על דירוגו באפליקציות כמו ספוטיפיי ואפל פודקאסט?

  הפרק הראשון חשוב כי אפליקציות כמו ספוטיפיי ואפל פודקאסט מדרגות את הפרק לפי מספר מאזינים, זמן שימור והאזנה עד הסוף, מה שמשפיע על החשיפה האורגנית של הפודקאסט. ציון גבוה בפרק הראשון מניע צמיחה במנויים, אך ניתן לתקן פרק ראשון חלש עם המשך עבודה.

  ▾מהן הטעויות הנפוצות שיש להימנע מהן בעת הפקת פרק ראשון של פודקאסט?

  יש להימנע משימוש בפרק הראשון כפלטפורמת פרסום או חומר שיווקי, להיכנס במהירות לתוכן ולתת ערך אמיתי, ולהימנע מפתיחים ארוכים או קשקושים. חשוב לדבר על הכאב העמוק של הקהל ולספק פתרונות ברורים ופשוטים.

  ▾כיצד ניתן להתמודד עם מרואיינים שנכנסים למצב רשמי מדי או לא אותנטי במהלך הקלטת פודקאסט?

  שוהם ממליץ להשתמש בשני מראיינים כדי לשבור את הקרח ביניהם, ליצור אווירה משוחררת, ולעשות שיחות מקדימות להורדת הכבדות. חשוב לאפשר למרואיין להרגיש נינוח כדי שיוכל לדבר בגובה העיניים ולא להיות רשמי מדי.

  ▾מהן ההמלצות לגבי אורך הפרקים בפודקאסטים, במיוחד עבור נותני שירותים מקצועיים?

  שוהם מדגיש שפרקים ארוכים יכולים להיות מוצלחים מאוד, במיוחד עבור נותני שירותים כמו עורכי דין או מתכננים פיננסיים, כי הם מאפשרים לתת מענה מעמיק לכאבים של הלקוחות. אורך הפרק צריך להיות מותאם לתוכן ולאורך תשומת הלב של הקהל.

  ▾איך ניתן לגייס חסויות לפודקאסט ומהם האתגרים בתחום זה בישראל?

  גיוס חסויות תלוי בקשרים אישיים ובכמות מאזינים, כאשר כמות של אלף מאזינים ומעלה יכולה לאפשר פנייה לחברות. האתגר הוא שחברות רבות לא מבינות את הערך של תוכן בפודקאסטים ומייחסות לכך פרסומת בלבד. יש להציע תוכן שנותן ערך ולא פרסומת ישירה, ולפנות לחברות שמבינות את התחום.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• פרק 46: צאלה וקסמן גונן, מנהלת חוית לקוח בלקסוס ישראל

  5 בספטמבר 2023·35 דק׳
  אורחים:צאלה וקסמן גונן
  אמ;לקסיכום הפרק

  צאלה וקסמן גונן מנהלת חוויית הלקוח בלקסוס ישראל ומסבירה כי חוויית הלקוח כוללת אינטראקציות מדויקות ומותאמות אישית החל מרכישת הרכב ועד שירותי המשך. הייחוד של לקסוס הוא בשימוש במתודולוגיית הלופ, הכוללת שאלוני העדפות אישיים, צפייה לצרכים, וערך של הומותנשי - אירוח יפני שמעמיד את הלקוח במרכז. בנוסף, העובדים עוברים הכשרות מעמיקות המושתתות על ערכי שו הרי מהאומנויות הלחימה היפניות.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • בלקסוס כל אינטראקציה עם הלקוח מנוהלת לפרטי פרטים, החל משאלון העדפות אישי ועד שירותי קונסיירז׳ מותאמים.
  • המותג מושתת על ערך הומותנשי היפני, המתמקד באירוח ולא בשירות בלבד, עם דגש על צפייה לצרכים ופרטים קטנים.
  • עובדי לקסוס עוברים מסלול הכשרה ייחודי המבוסס על שו הרי, טכניקת למידה מהאומנויות הלחימה היפניות.
  • חוויית הלקוח כוללת גם שירותים משלימים כמו מתנות יום הולדת, שירותי לימוזינה, ותיאום אירועים, שמחוץ לעולם הרכב.
  • בכפר סבא נעשו שינויים משמעותיים בשירות העירוני על ידי הטמעת תהליכים, הדרכות ומדידה, תוך למידה מחברות עסקיות.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾מהי מתודולוגיית הלופ בלקסוס וכיצד היא משפיעה על חוויית הלקוח?

  הלופ היא מתודולוגיה שמנהלת את מסע הלקוח בלקסוס החל מרכישת הרכב, דרך השירות ועד מערכת היחסים המתמשכת. כל אינטראקציה עם הלקוח מנוהלת לפרטי פרטים, כולל מילוי שאלון העדפות שמאפשר יצירת מערכת יחסים פרסונלית.

  ▾כיצד לקסוס משתמשת במידע מהשאלון ליצירת חוויית לקוח מותאמת אישית?

  לקסוס שואלת שאלות כמו העדפות לקוח בסיגרים, וויסקי, משחקי גולף וקפה, ומבוסס על כך יוצרת חוויית אירוח מותאמת, למשל הגשת קפה מותאם לפי העדפות וידיות ימניות או שמאליות.

  ▾מהו מושג ה'אומו-טנשי' וכיצד הוא מתבטא בשירות לקסוס?

  אומו-טנשי הוא ערך יפני של צפייה לצרכי הלקוח לפני שהם מתעוררים, כמו זימון תורים מראש, תשומת לב לפרטים קטנים והענקת שירותים אישיים שמדגישים מקצועיות ודיוק.

  ▾כיצד צאלה וקסמן גונן הצליחה ליישם שיפור בחוויית השירות בעיריית כפר סבא?

  היא למדה מחברות עסקיות, יישמה ניהול תהליכים, הדרכות לעובדים ושיפרה את התנהגות השירות, תוך מדידה ובקרה, מה שהוביל לשינוי משמעותי וזכייה בפרס שירות של המיל.

  ▾מהו מסלול ההכשרה לעובדי לקסוס בישראל וכיצד הוא משלב ערכים יפניים?

  העובדים עוברים מסלול שכולל שלבים: שו (הערכים הבסיסיים של לקסוס), הרי (המחויבות לתפקיד) ורי (מנטורינג). ההכשרה כוללת לימוד אומנויות לחימה, טקסים כמו טקס טי וקיפול אוריגמי, כדי להטמיע את המיינדסט והתרבות היפנית בשירות.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• פרק 45: טניה קורח, מנהלת שיווק במגדל אור - עמותת יעדים לצפון

  29 באוגוסט 2023·44 דק׳
  אורחים:טניה קורח
  אמ;לקסיכום הפרק

  טניה קורח מנהלת את השיווק במרכז מגדל אור, עמותה המסייעת לאנשים עם עיוורון או לקות ראייה. היא מדגישה את החשיבות של מיקוד בסיפור האישי של מקבלי השירות, העובדים והתורמים כדי ליצור חיבור רגשי ואותנטי. בנוסף, היא מציינת שהשיווק בעמותות לעיתים מתבצע על ידי אדם אחד עם משימות רבות, מה שמקשה על הצלחתו. גיוס שותפים והצגת התוצאות לתורמים הם כלים מרכזיים לשימור תרומות והגדלתן.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • שיווק בעמותות לעיתים מתרכז אצל אדם אחד שאינו תמיד מגיע מתחום השיווק, מה שמפחית את האפקטיביות.
  • סיפור אישי של מקבל שירות או עובד הוא הכלי השיווקי החזק ביותר בעמותות.
  • חשוב להראות לתורמים את התוצאות המוחשיות של התרומה כדי לחזק את תחושת השותפות והגאווה.
  • קורס צילום בסיסי לעובדים בשטח יכול לשפר משמעותית את איכות התוכן השיווקי.
  • גיוס שותפים במקום בקשת תרומות בלבד יוצר קשר ארוך טווח עם התורמים.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾כיצד טניה קורח מגדירה את תפקיד השיווק במרכז מגדל אור ומה האתגרים המרכזיים בתחום זה בעמותות?

  טניה מגדירה את תפקידה כמנהלת שיווק ופיתוח משאבים, הכולל ניהול השיווק וקשר עם תורמים. היא מציינת שהמודעות לשיווק בעמותות נמוכה, לעיתים כי התפקיד מוטל על אדם אחד שאינו תמיד מגיע מתחום השיווק או שאינו אוהב את התחום, מה שמוביל לפספוס הזדמנויות שיווקיות.

  ▾מהם ארבעת סוגי הסיפורים שטניה מציינת שעמותות יכולות להשתמש בהם לשיווק ואיך היא מדרגת את חשיבותם?

  טניה מציינת ארבעה סיפורים: סיפור הארגון, סיפור הלקוחות (כגון אנשים עם עיוורון או לקות ראייה), סיפור התורמים וסיפור העובדים. היא מדגישה שסיפור הארגון פחות מעניין את הקהל, וחשוב יותר למקד בסיפורים אישיים של הלקוחות והעובדים, שמעניקים מימד רגשי ואותנטי.

  ▾איזה דוגמה טניה מביאה להמחשת שיווק מוצלח באמצעות סיפור אישי בעמותה שלה?

  טניה מספרת על קמפיין מימון המונים לגיוס כספים לאופני טנדם לאנשים עם לקות ראייה, שבו הוצג אדם עם איברון רוכב על אופניים, מה שיצר תמונה ברורה ומרגשת. הקמפיין הצליח לגייס סכום מכובד יחסית לעולם העמותות, בזכות הצגת התוצאה המוחשית של התרומה.

  ▾כיצד טניה ממליצה לשפר את גיוס התרומות והקשר עם התורמים בעמותות?

  היא מדגישה את החשיבות של שיתוף התורמים בתוצאות התרומה, למשל באמצעות ניוזלטר עם תמונות וסיפורים על ההשפעה. כמו כן, היא מציעה להגדיר את התורמים כשותפים לפרויקטים, מה שמחזק את תחושת הערך והמעורבות שלהם ומעודד תרומות חוזרות.

  ▾מהן ההמלצות של טניה לעמותות לשיפור איסוף וסיפוק תוכן שיווקי איכותי מהשטח?

  טניה ממליצה לקיים קשר הדוק עם העובדים בשטח, שמכירים את הסיפורים האישיים, ולעשות להם קורס צילום פשוט בטלפון כדי שיוכלו לתעד אירועים ותמונות איכותיות. כך ניתן להפיק תכנים אותנטיים ומרגשים לשיווק ולקשר עם התורמים.

  לניתוח המלא של הפרק ←

כתבות במגזין על התוכנית

• 
  כסף וקריירה

  42 אחוז מאשימים את הכסף, 6 אחוז את עצמם: כך יזמים ישראלים מספרים על הכישלון הראשון

  28 באוגוסט 2026

פודקאסטים דומים

פודקאסט מוצ'ילה. מסעות בעולם ונוודות דיגיטלית

פודקאסט מוצ'ילה. מסעות בעולם ונוודות דיגיטלית

בידור44 פרקים

בערך פודקאסט

מה הדיבור

קומדיה והומור50 פרקים

פודקאסט זה לא סטארטאפ עם שני גלבע

שני גלבע

תרבות וספרות7 פרקים

יהדות על הפרק - הפודקאסט של ארגון עתים

ארגון עתים

יהדות ודת5 פרקים

אלי בוכבזה - מדברים עיצוב - שיחות מאחורי הקלעים

אלי בוכבזה

כלכלה ועסקים6 פרקים

ריל טוק - שיווק יצירתי עם הדס קלנר

הדס קלנר

כלכלה ועסקים46 פרקים