הנחיות למניעת יאוש

/ שאלות נפוצות על הפרק

כיצד מירב פיתון מתארת את הקשר בין תרגום שירה לכתיבה וקריאה שלה?

מירב מתארת את התרגום כשיטה לקרוא שירה באופן פעיל ואינטימי, שבה היא מנסה לפצח את השיר, להבין את שכבותיו העמוקות ולמצוא את המילה המדויקת, מה שמאפשר לה להדליק מחדש את השריר של השירה גם בזמנים שבהם קשה לה לקרוא או לכתוב.

מהם הנושאים המרכזיים בשירתה של עדה לימון כפי שמוצגים בפרק?

עדה לימון עוסקת בשירים בנושאי טבע, גוף, פוריות, משפחה ושושלת נשית, תוך התמקדות במורכבות של הגוף והחיים, כמו בשיר 'מעיל גשם' שבו מתואר הטיפול בעקמת בילדותה, ובשירים העוסקים באימהות ובהקרבה המשפחתית.

כיצד מירב פיתון מתארת את השימוש בביבליותרפיה בעבודתה עם מטופלים בתקופה הנוכחית?

מירב מסבירה שביבליותרפיה מאפשרת לאנשים להביע רגשות ומחשבות דרך טקסטים, כשהטקסט מדבר במקומם, ומספק מרווח נשימה והתרחקות מהכאב, במיוחד במצבים שבהם המילים היומיומיות הפכו לשדה מוקשים, כמו בעבודה עם משפחות מפונות ואנשי צבא.

איזה תפקיד ממלא הכתיבה והקריאה עבור מילואימניקים בזמן המלחמה, לפי מירב פיתון?

מירב מציינת שמילואימניקים רבים כתבו יומנים או משפטים קצרים במהלך המלחמה, מה ששימש עבורם כלי לשמירת אנושיות, יצירת קשר עם אחרים, ולמציאת רגעי שקט ונשימה בתוך המציאות הקשה.

כיצד מירב פיתון מתארת את תחושת הסיום וההמשכיות בתהליך תרגום השירה?

היא מתארת את תהליך סיום התרגום כשילוב של תחושת סגירה ושל חוסר סיום, בדומה לאסימפטוטה במתמטיקה, שבה מתקרבים אך לעולם לא מגיעים לשלמות מוחלטת, ומוסיפה כי לעיתים חוזרת לערוך ולשפר את התרגום גם לאחר זמן.

מתיאור הפרק

המשוררת, המתרגמת והביבליותרפיסטית מרב פיטון משוחחת על המשוררים שהיא מתרגמת, על ספר השירה "הנחיות למניעת יאוש" של אדה לימון, שהיא תרגמה והפך אקטואלי, ועל המפונים מהעוטף ומילואמינקים שהיא פוגשת בחדר הטיפולים עורכת ומגישה: ענת שרון בלייס, צילום: טל כפיר-שור See omnystudio.com/listener for privacy information.