אחים חורגים 87 - הקריסה של הליגה בישראל ושל הפועל ירושלים והניקס הניקס ועוד פעם הניקס
כניסת אריק שטילמן (רפיד) לבעלות מכבי תל אביב, יציאת פדרמן, וקיץ ההבטחות מול הריאליזם של אוהד ותיק.
פרק כדורסל ישראלי ואמריקאי שבו השניים מנתחים לעומק את שינוי מבנה הבעלות במכבי תל אביב, עם כניסת אריק שטילמן מחברת הפינטק רפיד, הסדר מול פדרמן ואי-ודאות לגבי משפחת ווילף ושאר בעלי המניות. הם דנים בהבטחות של שטילמן להזרים כסף גדול ולהביא לפחות שלושה שחקני טופ-יורוליג, מול הספקנות של אוהד מנוסה שכבר נכווה משמות שלא נחתמו. הפרק עובר על צרכי הסגל (שני גבוהים, פורוורד וגארד זרים), מודל קבוצת הפורוורדים בנוסח אולימפיאקוס, ועל הפלייאוף הישראלי כולל ההפתעה של ראשון לציון נגד הפועל תל אביב והמשבר בין שון אברהמי לאדוארדס בהפועל העמק. מתאים לאוהדי כדורסל ישראלי ו-NBA שאוהבים ניתוח טקטי-עסקי כן ולא מצועצע.
תובנות מרכזיות
- שטילמן מצהיר שלא יתנהל כבעלים-סלבריטי בסגנון עופר עיני אלא ינהל את מכבי 'כעסק', תוך הודאה שאינו מבין בכדורסל ושתפקידו להביא כסף בעוד הניהול המקצועי נשאר בידי אנשי המקצוע.
- הפטירה של דיוויד פדרמן וגל המחאה תוארו כקטליזטורים משמעותיים לשינוי הבעלות; פדרמן עצמו הוא שהביא בעבר את משפחת ווילף למעורבות במכבי.
- טענה חוזרת: בפורמט היורוליג הנוכחי חובה סגל של לפחות 15 שחקנים בגלל פציעות ושחיקה לאורך עונה סיזיפית, כפי שמדגימות ולנסיה וריאל מדריד.
- האוהד מסרב לפתח ציפיות עד שיראה חתימות בפועל של שחקנים במיליוני דולרים, אחרי שנים של 'שמות שווא' שלא הבשילו לחוזים במכבי.
- רוב השחקנים העוזבים את מכבי תל אביב מתקשים לשחזר את רמתם אחר כך; שרס (ושפיינטר/אנתוני פארקר) הם היוצאים מן הכלל הנדירים.
אם לבעלים יש הון עתק (gazillion dollars), למה לא פשוט להחתים מחדש את פייטון ווטסון בלי לשחרר אף שחקן — והאם בעלות ספורט שמונעת רק משיקולים כלכליים מבאסת את האוהד?