דנה סנדר - יושבת ראש מנהלת הליגה

מנהלת ליגת העל בכדורסל נשים פורסת בכנות חזון לתיקון הליגה — מהפירמידה של פיתוח השחקניות ועד תפקידה האמיתי של הליגה הלאומית.

פרק ראיון עומק עם מנהלת חדשה בליגת העל בכדורסל נשים, שמגיעה מרקע של יזמות נדל"ן ומימון, ושיחקה בעצמה כדורסל בנעוריה באזור השרון (נתניה ורעננה). היא משווה את עבודתה לעולם הנדל"ן — חובת הנגישות לשטח, שמיעת השחקניות וקבלת ביקורת — ומדברת בכנות על אחד המשברים הגדולים בתולדות הליגה ועל הנתק בין הנהלות הקבוצות לשחקניות הישראליות. השיחה נוגעת בתמיכה הכספית של השר מיקי זוהר, בשיתוף הפעולה עם 'עמוס' (איגוד הכדורסל) וביועץ המקצועי, ובבעיה המרכזית: ישראל לא מייצרת מספיק שחקניות איכותיות. הפרק מתאים לחובבי כדורסל נשים, אנשי ספורט ומי שמתעניין בניהול ובמדיניות ספורט בישראל. שווה האזנה בזכות הכנות, הביקורת העצמית והחזון המבני המפורט.

תובנות מרכזיות

• נגישות לשטח היא תנאי בסיס לתפקיד — בדיוק כמו יזם נדל"ן שלא יכול להתלונן שהוא נמצא בביצוע, בבטון ובשטח, כך מנהלת הליגה חייבת להיות נוכחת, לשמוע את הרחש ולספוג גם דחיות.
• הכסף שהוזרם לליגה הלך בעיקר לשחקניות הזרות ('מסקורות'), ולא תמיד למקומות הנכונים — וזו נקודת ביקורת מרכזית בדרך לבניית הליגה מחדש.
• הבעיה האמיתית אינה הזרות אלא מחסור בשחקניות ישראליות איכותיות; שחקנית ישראלית בליגת על מרוויחה כבר סכומים יפים (עשרות אלפי שקלים), אך 'פס הייצור' של כישרונות נשבר.
• הליגה הלאומית הפכה בטעות למתחרה של ליגת על, בעוד תפקידה האמיתי צריך להיות 80% הכשרת צעירות (גילאי 17-22) שיבשילו לליגת על ו-20% שחקניות חיזוק — מודל 'ליגת מילואים' בדומה לריאל מדריד קסטייה.
• תפקיד המנהלת הוא לבנות מבנה ארוך-טווח ('לתפור את החליפה פעם אחת נכון') ולא להתעסק בשוטף — בניית פירמידה בריאה: בית ספר לכדורסל, נוער, ליגה לאומית, ליגת מילואים ועד ליגת על.