מנחה
Ofer Liebergall
1 פודקאסט באתר
אקדמיהטלוויזיהיצירהקולנועתרבות
מנחה ב-
תובנות מרכזיות
- הסינפיליה של לנדסמן קשורה לפטישיזם ולאיסוף — הוא עדיין שומר קלטות שאינן ניתנות לניגון, מתוך אהבה לרעיון שהדברים שייכים לו, תחושת בעלות שאבדה בעידן הדיגיטלי.
- רגעי הצפייה המכוננים שלו היו לבדו בבית על מסך קטן (כמו 'תות בר' של ברגמן ו'תפוז מכני' של קובריק), ולא פחות משמעותיים מצפייה משותפת באולם.
- ב-NYU הוא הבין מהו 'גרֶדג'ואט קורס' — שלושה קורסים בלבד בסמסטר, קריאה יסודית של ספר משיעור לשיעור, וזה שינה לחלוטין את ההבנה שלו בטקסטים כמו האונטולוגיה של הדימוי של אנדרה באזן.
- מורה טוב לא חייב להיות מומחה בתחום של הסטודנט — חשוב יותר שיהיה קורא טוב; עיקרון שלקח מריצ'רד אלן ומיישם בהוראתו.
- הקולנוע הדיגיטלי נכלא בשיח של 'משבר' ומוות, ולנדסמן מבקש להציגו כפותח אפשרויות; השאלה כבר אינה 'מה זה קולנוע' אלא 'איפה ומתי הוא מתרחש'. במקביל האנימציה יצאה מ'הגטו' שלה וחווה רנסנס אמנותי גלובלי.
השאלות שחוזרות
- למה ללמד קולנוע דיגיטלי לסטודנטים שנולדו לתוך העידן הדיגיטלי ולא מכירים שום דבר אחר?
הפרקים שלך שווים יותר מהשמעה אחת
כל פרק שלך יכול להפוך למאמר שגוגל מדרג ושמנועי ה-AI מצטטים. כך מאזינים חדשים מוצאים אותך — מהארכיון שכבר הקלטת.
איך זה עובד