בשלוש השנים הראשונות למדינה (1948-1951) עלו כ-700 אלף יהודים, ובעשור הראשון כמיליון - מספר שהכפיל את אוכלוסיית היישוב והעמיד את המדינה הצעירה בפני אתגר קליטה עצום.
הסיבות לעלייה היו שונות בתכלית בין שני האזורים: מאירופה דחפו ניצולי השואה והאנטישמיות שנמשכה גם אחרי המלחמה, ומארצות האסלאם דחפו הפרעות ביהודים וירידת מעמדם עם עזיבת השלטון הקולוניאלי.
שלושה דפוסי עלייה: עליית הצלה של קהילות שלמות (מבצע מרבד הקסמים מתימן, מבצע עזרא ונחמיה מעיראק), עלייה מבוקרת והדרגתית עם מיון לפי גיל ובריאות, ועלייה חשאית מסוכנת שהגיעה לשיאה הטרגי בטביעת הספינה אגוז ב-1961.
מדיניות כור ההיתוך דרשה מהעולים להתנתק ממורשת ארצות המוצא ולהתחבר רק לזהות הישראלית החדשה, מתוך אידיאולוגיה ציונית של 'שלילת הגולה' ויצירת 'אדם חדש'.
עיירות הפיתוח הוקמו משלוש סיבות - ביטחונית (שרשרת יישובים בגבולות), תעסוקתית (מענה לעולים שלא יכלו לעסוק בחקלאות), ואידיאולוגית - אך הפניית העולים אליהן ללא הסכמתם יצרה תסכול ותחושת קיפוח שמלווה את התושבים עד היום.

השאלות שחוזרות

כיצד התמודדו רשויות המדינה והחברה הקולטת עם ארגון של עלייה גדולה ועם קליטה חברתית, כלכלית ותרבותית של מאות אלפי אנשים?

הזמן כאורח / יצירת קשר

רוצה את פרטי הקשר המאומתים? מוצר המידע שלנו כולל אנשי קשר מאומתים, ציון פופולריות, ונתוני אפיזודות לכל פודקאסטר בישראל.

שלח הודעה ב-WhatsApp

הפרקים שלך שווים יותר מהשמעה אחת

כל פרק שלך יכול להפוך למאמר שגוגל מדרג ושמנועי ה-AI מצטטים. כך מאזינים חדשים מוצאים אותך - מהארכיון שכבר הקלטת.

איך זה עובד