Michael Bloch

מנחה ב-

לומדים היסטוריה

Michael Bloch

תרבות וספרות22 פרקים

תובנות מרכזיות

• בשלוש השנים הראשונות למדינה (1948–1951) עלו כ-700 אלף יהודים, ובעשור הראשון כמיליון — מספר שהכפיל את אוכלוסיית היישוב והעמיד את המדינה הצעירה בפני אתגר קליטה עצום.
• הסיבות לעלייה היו שונות בתכלית בין שני האזורים: מאירופה דחפו ניצולי השואה והאנטישמיות שנמשכה גם אחרי המלחמה, ומארצות האסלאם דחפו הפרעות ביהודים וירידת מעמדם עם עזיבת השלטון הקולוניאלי.
• שלושה דפוסי עלייה: עליית הצלה של קהילות שלמות (מבצע מרבד הקסמים מתימן, מבצע עזרא ונחמיה מעיראק), עלייה מבוקרת והדרגתית עם מיון לפי גיל ובריאות, ועלייה חשאית מסוכנת שהגיעה לשיאה הטרגי בטביעת הספינה אגוז ב-1961.
• מדיניות כור ההיתוך דרשה מהעולים להתנתק ממורשת ארצות המוצא ולהתחבר רק לזהות הישראלית החדשה, מתוך אידיאולוגיה ציונית של 'שלילת הגולה' ויצירת 'אדם חדש'.
• עיירות הפיתוח הוקמו משלוש סיבות — ביטחונית (שרשרת יישובים בגבולות), תעסוקתית (מענה לעולים שלא יכלו לעסוק בחקלאות), ואידיאולוגית — אך הפניית העולים אליהן ללא הסכמתם יצרה תסכול ותחושת קיפוח שמלווה את התושבים עד היום.

השאלות שחוזרות

• כיצד התמודדו רשויות המדינה והחברה הקולטת עם ארגון של עלייה גדולה ועם קליטה חברתית, כלכלית ותרבותית של מאות אלפי אנשים?