וילנאי הייתה בין הבנות הראשונות שהתקבלו ליחידת המזלטים בחיל המודיעין כפרויקט ניסיוני, אחרי שעברה את אותם מבחנים כמו הטייסים - אך לא קיבלה יחס שווה לבנים.
היא מתארת את עולם העיתונות לפני 25 שנה כשוביניסטי: אמרו לה שלא תוכל להגיש מבזקי חדשות כי "מסתכלים על השיער שלך ולא מקשיבים לחדשות".
ההישג שהיא הכי גאה בו הוא סדרת הסרטים "מוסר השילומים", שחשפה לראשונה בפריים טיים את ניצולי השואה החיים בעוני - שידור בערב יום השואה ב-2007 שהוביל את הממשלה לשנות את הכללים.
עיקרון "המדיום הוא המסר" של מרשל מקלוהן הוא שעשה את ההבדל: הסרט שודר בערוץ מרכזי ולא בערוץ נישה, ולכן יצר שינוי דרמטי במציאות.
מתוך הניסיון עם השואה היא גוזרת אמירה ערכית רחבה: עם שלא יודע לכבד את האוכלוסייה ה"מורשת" שלו, לא ידע לכבד גם זרים, חד-הוריות וחלשים.

השאלות שחוזרות

כששאלו אותה למה התמקדה דווקא בניצולי שואה ולא בכלל הקשישים העניים, ענתה שלכל עם צריך להיות משהו ש"מורשת מעם" - ושאם לא נכבד את מי שעבר את התופת, לא נדע לכבד אף אוכלוסייה חלשה אחרת.
מה היית אומרת היום לשחקנית צעירה שעומדת באותה צומת דרכים שבה עמדת - בין כישרון לבין מקצוע 'נורמלי'?
מי השדים? תארי לי אותם - מה הם השדים האלה שאת פוגשת במרחקים הארוכים?
מי אני בלי שאני פעיל למען בעלי חיים? - הרגע שבו רונן מתאר איך עבודת התחקיר הסמוי מוציאה ממנו את האלמנט הכי מרכזי בזהותו ומאלצת אותו להסתכל על עצמו מבחוץ.
ואיך מהשייטת בעצם התגלגלת לעיתונאות?

הזמן כאורח / יצירת קשר

רוצה את פרטי הקשר המאומתים? מוצר המידע שלנו כולל אנשי קשר מאומתים, ציון פופולריות, ונתוני אפיזודות לכל פודקאסטר בישראל.

כל פרק שלך יכול להפוך למאמר שגוגל מדרג ושמנועי ה-AI מצטטים. כך מאזינים חדשים מוצאים אותך - מהארכיון שכבר הקלטת.