שני פודקאסטים ישראליים ניגשים לאותה שאלה מכיוונים הפוכים. "נשנושי בריאות" מסתכל על המוצר: איך תעשיית המזון מתכננת אוכל שקשה להפסיק לאכול. "לאהוב לשחרר את המשקל" מסתכל על הראש: מה המחשבות, הלחץ והשקילה עושים לאכילה. ביחד הם מסבירים למה כל כך קשה להסתפק בביס אחד דווקא בסוף יום ארוך.
המוצר שתוכנן מראש
בפרק 160 של "נשנושי בריאות" המנחה מציג את עצמו גם כמי שלמד טכנולוגיה של מזון, ומבהיר כבר בהתחלה שהוא לא בא לעשות דמוניזציה לתעשייה.
«כן, הייתי טכנולוג מזון, למי שלא מכיר את הצד הזה שבי,»
לפי הפרק, מוצר מזון הוא חוויה מתוכננת: הטעם, הריח, המרקם, הצבע, האריזה, הצליל ואפילו הרגע שבו רוצים עוד ביס. סוכר, שומן ומלח לא רעים בפני עצמם, אבל בתעשייה מרכזים אותם ומפרידים אותם מהמזון השלם. בטבע פרי מגיע עם מים וסיבים, ואגוז דורש פיצוח ולעיסה.
«הם נבנו כדי להיות טעימים מאוד, זמינים מאוד וקלים מאוד להמשך אכילה.»
לא רעבים, עייפים
הטענה המרכזית בפרק היא שהתעשייה לא צריכה שתהיו רעבים. היא צריכה שתהיו עייפים ומוסחים, כי אז הבחירה מגיעה מהגוף ומהאוטומט.
«תעשיית המזון לא צריכה שתהיי רעבה.»
«הבעיה היא שאת מנסה לבחור נכון כשאת עייפה, כשאת עמוסה, כשאת מוקפת במוצרים שתוכננו להפעיל אותך.»
לפי הפרק, אוכל שלא מחזיק יוצר רכבת הרים: עלייה, נפילת סוכר, חשק, עוד קפה, חיפוש נחמה בערב, שינה פגועה ובוקר כבד. הכלי שמוצע הוא שאלה אחת לפני שאוכלים: המוצר הזה מחזיק אותי, או מפעיל אותי?
מחשבה היא לא פקודה
בפרק 108 של "לאהוב לשחרר את המשקל" עוברים מתיאוריה לכלים. לפי הפרק, ניסיון למנוע מחשבה על שוקולד עלול דווקא להבליט אותה. אפשר לאפשר לה להגיע בלי להתייחס אליה כעובדה או כפקודה.
אחד הכלים בפרק הוא מסגור מחדש:
«אנחנו ניקח את ארגז הכלים של אלן לנגר למסגור מחדש רפריימינג»
במקום להגיד לעצמך שאם תתחילי לא תצליחי לעצור, בודקים אם בכלל אוהבים את המאכל ורוצים לאכול אותו.
«אז לחזור את זה חופש בחירה, ובאמת באמת חופש בחירה, לא רק לעבוד על עצמי.»
עוד כלי: לשבור הכללות. משפט כמו אני רעבה כל ערב מסתיר מידע על השעה, סוג המזון וההבדל בין ימים. מקרה אחד שבו הדפוס לא קרה מערער את המילה תמיד. ואכילה של יותר שוקולד מהמתוכנן לא אומרת שהיום כולו אבוד.
המשקל שמערער את השקט
פרק 106 של אותו פודקאסט מספר על הנחיה לא שגרתית: להפסיק להישקל. לפי הפרק, השקילה נתנה תחושת שליטה, אבל כל שינוי במספר טלטל את מצב הרוח ואת האכילה.
«המשקל מצד אחד עושה לרע, אבל מצד שני הוא נותן לתחושת שליטה.»
«זה קרה כי הפסקת השקילה החזירה לה שקט והשקט החזיר לה התנהגויות שעבדו.»
חשוב לשים לב למה שהפרק לא אומר: הפסקת השקילה מתוארת כדרך להחזיר שקט והתמדה, ולא כסיבה ישירה לירידה במשקל. וההתאמה תלויה באישה. אצל אחת השקילה נותנת מידע, ואצל אחרת היא מעוררת חרדה ותחושת כישלון.
שני הצדדים של אותו ביס
| נשנושי בריאות | לאהוב לשחרר את המשקל | |
|---|---|---|
| איפה הבעיה | מוצרים שתוכננו להמשך אכילה | מחשבות, הכללות ושיפוט עצמי |
| מתי זה קורה | ברגעי עייפות ועומס | כשמחשבה מתפרשת כפקודה |
| מה מוצע | לשאול אם המוצר מחזיק או מפעיל | מסגור מחדש, סקרנות ושבירת הכללות |
שאלות נפוצות
האזינו לפרקים
- פרק 160 - איך תעשיית המזון גורמת לך לרצות עוד ביס? (עמוד התוכנית), מתוך נשנושי בריאות עם ד"ר אבירם טרכטנברג
- פרק 108| פלצבו, נוצבו וירידה במשקל (חלק ב׳) - כלים פרקטיים, מתוך לאהוב לשחרר את המשקל עם נועה חגי הירט
- פרק 106| למה אמרתי לה להפסיק להישקל? - הנחיות הזויות שהביאו לתוצאות מדהימות #7, מתוך לאהוב לשחרר את המשקל עם נועה חגי הירט
הכתבה מסכמת את מה שנאמר בפרקים, ואינה ייעוץ תזונתי או רפואי.
הארכיון שלכם הוא אודיו שגוגל ו-ChatGPT לא מוצאים
כל פרק יכול להפוך למאמר בעברית שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי בינה מלאכותית. הכתבה הזאת נבנתה בדיוק ככה, מתוך התמלולים.
הכתבה נכתבה בסיוע בינה מלאכותית, מתוך תמלולי הפרקים שבקורפוס של פודקאסט·ישראל. הציטוטים מועתקים מילה במילה מהתמלול האוטומטי, עם הדקה שבה הם מתחילים. התמלול אינו מפריד בין דוברים, ולכן ציטוט מיוחס לפרק ולא לאדם מסוים.
